רחבעם זאבי גנדי ז"ל
בן שלמה ומינה
נולד בח' בתמוז תרפ"ו 20/6/1926
התגורר ברמת השרון
נהרג בפעולת איבה
בל' בתשרי תשס"ב 17/10/2001
מקום אירוע: ירושלים
הובא למנוחת עולמים בירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 6, שורה: 7
הותיר: אישה, שלוש בנות, שני בנים ונכדים
רחבעם מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 67
תמונה רחבעם  זאבי גנדי ז"ל בן 75 במותו
קורות חיים
רחבעם זאבי, בן מינה ושלמה, נולד בח' בתמוז תרפ"ו (20.06.1926), דור חמישי בירושלים. הוא נולד בשכונת ימין משה, למד בבית הספר המחוזי בגבעת השלושה והיה חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים".

הצטרף לפלמ"ח בשנת 1944. במלחמת העצמאות (1948) היה קצין מודיעין בחטיבת יפתח, נחשב לסייר מעולה ובקיא בשבילי הארץ ובדרכיה. לאחר מכן שירת כקצין מבצעים בחזית הצפון וכקצין מודיעין בפיקוד הדרום. כמפקד גדוד בגולני השתתף בקרב על תל אל-מוטילה.

לאחר מכן היה רחבעם זאבי (גנדי) ראש ענף מבצעים במטכ"ל. מאז ועד לפרישתו מן השירות, כעבור 20 שנה, היה קשור לפעילות מבצעית של צה"ל, בפעולות הגמול, במערכת סיני, בתקריות בגבול הצפון, במלחמה על המים, במלחמת ששת הימים, במרדפים ובמלחמת יום הכיפורים.

רחבעם זאבי שירת כקצין אג"ם וכראש מטה פיקוד הדרום. שמו נקשר בפרשת הקרב על המיתלה במערכת סיני, כאשר העביר לאריאל שרון את אישור הפקודה להכניס סיור למיצר.

בשנת 1961 היה ראש מטה בפיקוד המרכז, ועוזר ראש אג"ם. בשנת 1964 התמנה לעוזר ראש אג"ם במטכ"ל. בשנת 1968 הועלה רחבעם זאבי לדרגת אלוף, ומונה לאלוף פיקוד המרכז. בתפקיד זה ניהל את המלחמה במחבלים שחצו את הירדן, והשתתף אישית ביותר מ- 120 מרדפים. הוא גיבש את תורת הלחימה במחבלים, חסם את קו הגבול ובנה קו הגנה לאורך הירדן.

בשנת 1973 מונה לראש אגף מבצעים במטכ"ל. שבוע לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) פרש רחבעם זאבי מצה"ל, ומיד עם פרוץ המלחמה נקרא לשירות, כעוזר מיוחד לרמטכ"ל באגף המבצעים. ב- 1974 מינה אותו ראש הממשלה יצחק רבין כיועץ לענייני טרור, ובשנים 1975 - 1977 כיהן כיועץ ראש הממשלה לענייני מודיעין.

בשנת 1981 התמנה רחבעם זאבי ליו"ר ומנהל "מוזיאון ארץ ישראל" בתל אביב, וכיהן בתפקיד זה במשך עשר שנים.

החל משנת 1985 החל לדבר בפומבי על "טרנספר בהסכמה" של ערביי יהודה, שומרון ורצועת עזה, כפתרון האמיתי והיחידי של הבעיה הישראלית-פלסטינית. לקראת הבחירות לכנסת ה- 12 (1988) הקים את "מולדת" ושימש יו"ר המפלגה. רחבעם זאבי נבחר וכיהן כחבר כנסת בשנים 1988 - 2001: מטעם "מולדת" בכנסות 12, 13 ו- 14 ומטעם "האיחוד הלאומי" בכנסת ה- 15. במסגרת פעילותו בכנסת היה חבר בוועדות: הכנסת, חוץ ובטחון, החינוך והתרבות, והוועדה לביקורת ענייני המדינה. שימש כסגן יו"ר הכנסת, וכיהן פעמיים כשר בממשלות ישראל.

בשנת 1991 הצטרף לממשלתו של יצחק שמיר, מונה לשר בלי תיק ולחבר הקבינט הבטחוני. פרש מהממשלה בינואר 1992, על רקע "ועידת מדריד".

במהלך הכנסת ה- 13 היה רחבעם זאבי מהמתנגדים החריפים ביותר להסכמי אוסלו. הוא סירב להצטרף לממשלה שהקים בנימין נתניהו ב- 1996, אך תמך בממשלה מבחוץ.

רחבעם זאבי הצטרף לממשלה שהקים אריאל שרון במרס 2001 ומונה לשר התיירות. יום וחצי לפני הרצחו הגיש את התפטרותו מהממשלה, על רקע החלטת ראש הממשלה להוציא את כוחות צה"ל מעמדות בחברון.

רחבעם זאבי היה תבנית נוף מולדת העם היהודי. פטריוט גדול, אוהב ישראל, ידען גדול בתולדות ארץ ישראל, איש תרבות והדר, איש ספר והגות, מקורי במחשבתו ויצירתי בחשיבתו. נעים הליכות, רך ועדין, עז רוח וגיבור, איש חסר פשרות בנושאים שעניינם השקפת עולם ואיש של פשרות בחיי היום-יום. עד יום הרצחו ענד רחבעם זאבי את הדיסקית שעליה היו חרוטים שמות החיילים הנעדרים, השבויים והחטופים. בכך הביע את מחויבותו התמידית אליהם.

גם מי שלא הסכימו לעמדותיו של רחבעם זאבי אהבו אותו, כמי שניחן באישיות מרתקת ומקסימה. רבים מבין אזרחיה היהודים והערבים של מדינת ישראל אהבו וכיבדו אותו.

שר התיירות וחבר הכנסת, אלוף (מיל') רחבעם זאבי (גנדי), ממנהיגי הימין הישראלי, איש ארץ ישראל השלמה ומגדולי אוהביה, נרצח על-ידי מתנקשים ערבים בבוקר יום רביעי, ל' בתשרי תשס"ב (17.10.2001), על אדמת ירושלים.

בן 75 במותו. הותיר אישה, שלוש בנות, שני בנים ונכדים. בהתאם לבקשתו מחבריו בחייו, כי במותו ייקבר יחד עם חללי צה"ל בחלקה צבאית, הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים.

רחבעם זאבי מונצח באופנים שונים, בהם ציון יום השנה להרצחו לפי חוק של כנסת ישראל, בסיס צבאי סמוך לרמלה - מחנה רחבעם, והיישובים מעלה רחבעם בגוש עציון ומרחב עם בנגב.
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.