אלי אליהו מרקוביץ' ז''ל

קורות חיים

אלי (אליהו), בן מלכה ושבתאי, נולד בישראל בד' בטבת תשט"ז (19.12.1955). שנות חייו הראשונות עברו עליו בקיבוץ גבעת ברנר, כשהיה בן כשלוש עבר עם הוריו ואחותו אופירה (אפי) למוצא תחתית ואת לימודיו החל בבית ספר יסודי בקיבוץ קרית ענבים.

כשמלאו לאלי תשע שנים עברה המשפחה לירושלים והוא למד בבית ספר יסודי 'אלי כהן' ואחר כך בתיכון 'בויאר', לשם הגיע אחרי שאובחן כתלמיד מחונן.

אלי שירת שירות צבאי מלא בגולני. כשהשתחרר החל לעבוד בבנק ברקליס-דיסקונט, תחילה בסניף אגרון ואחר כך בסניף מחנה יהודה בירושלים. הצטיין בעבודתו, והתקדם בתפקידיו למחלקת מט"ח והשקעות.

אלי נישא לרונית ונולדו ילדיהם שירי ואיתי. הוא היה אדם נאמן לעצמו ולעקרונותיו, הערך החשוב ביותר היה חיי המשפחה. תמיד היה רודף שלום במישור הפוליטי וגם במישור האישי, היה מאושר במה שיש לו ואהב את החיים.

התעניין בתחומים רבים: מדע, אמנות, ספורט, ומדי פעם חקר נושא (צילום, קולנוע, טניס, גננות ועוד) לעומק, וקרא ספרות מקצועית עד שהגיע לידע מספק. בעיקר התעניין בצילום, ובנושא זה אף למד בבית ספר לצילום 'קמרה אובסקורה'. אלי היה קשוב ורגיש לאנשים והדבר בא לידי ביטוי בצילומיו, בהם ניתן לראות שהמצולמים נינוחים מאוד ולא מאויימים.

ביום חמישי 04.09.1997, בשעה שלוש ועשר דקות אחר הצהריים, פוצצו 3 מחבלים-מתאבדים כמעט בבת אחת מטעני נפץ שהחזיקו בתיקי יד כשעמדו במרכז מדרחוב בן יהודה ההומה בירושלים, אחד מהם ליד קפה עטרה ושניים 40 מטר במורד המדרחוב, ליד בנק דיסקונט. ארבעה אנשים נהרגו במקום, למעלה ממאה איש נפצעו ובהם אלי.

מעט לפני האירוע הוא הביא את בנו איתי מבית הספר והם ישבו לאכול במסעדה. שניהם נפצעו בפיצוץ השלישי, ואלי הפצוע מיהר לכבות את האש שאחזה בבנו ורק אחר כך נפל מחוסר הכרה. האב ובנו אושפזו בבית החולים הדסה בעין כרם. הבן איתי החלים אט אט, אך אלי נותר ללא הכרה ומת אחרי ארבעה ימים, בו' באלול תשנ"ז (08.09.1997).

אלי היה בן 41 במותו. הותיר אישה, בת ובן, הורים ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.

לזכרו של אלי הוציאו משפחתו ואנשי הבנק בו עבד חוברת ובה קווים לדמותו, בדברי בני משפחה וחבריו לעבודה.