קורות חיים
אמציה, בן ברטה ויצחק, נולד בקיבוץ יד-מרדכי שבמישור החוף הדרומי בד' בתמוז תש"ז (22.06.1947). בן יחיד להוריו, ממייסדי המקום, חי בקיבוץ זה כל חייו. בבתי הספר היה תלמיד מצטיין במקצועות הריאליים, וכן בלט כספורטאי, היה בין השחקנים הבולטים במשחקי מחניים וכדורסל, בעל כוח רב וכושר גופני גבוה. בצעירותו השיג מקום שני באליפות הארץ בריצה.
בסיום התיכון יצא לשנת הדרכה בתנועת "השומר הצעיר". הוא הדריך צעירים בקיבוץ כרמיה, ובשיחות איתם התגלה כבעל עקרונות מוצקים, משפיע ומשכנע בדבריו. בכרמיה, כאשר יצא כמלווה לטיול של תלמידי תיכון, פגש את דליה, שלימים תהיה לרעייתו.
את שירותו הצבאי עשה אמציה בסיירת מטכ"ל, יחידה צבאית מובחרת אליה התנדב, הן בשירות סדיר והן בשירות המילואים. כבר מתחילת האימונים ביחידה בלט בכושרו הגופני הגבוה, בהסתגלותו לתנאי שטח קשים ובמקצועיותו. חבריו ליחידה ידעו שכשאמציה בשטח - יש על מי לסמוך, יש מי שידאג שלא ייתקעו ושלא יחסר דבר. הוא השתתף בפעולות רבות וסודיות, כחייל וכמפקד, ותושייתו במצבי מצוקה תרמה להצלחתן. בשנת תשכ"ט נכלל אמציה ברשימת מצטייני צה"ל.
לאחר שחרורו מצה"ל פנה ללימודים אקדמיים בפקולטה לחקלאות, ובתום הלימודים היה לרכז ענף השלחין בקיבוצו. לאחר מכן עבר לעבוד במפעל "אלדר", מפעל האלקטרוניקה של קיבוצו, שם עסק בכתיבת תוכנות והתקנת מערכות בקרה ממוחשבות אצל חקלאים. העבודה גזלה ממנו שעות רבות מדי יום וחייבה אותו לנסיעות למשקי הלקוחות. אמציה היה לאחד מעמודי התווך של המפעל, איש מכירות למופת, סובלני וקשוב ללקוחות ולדרישותיהם.
בסוף שנת 1973 נישא אמציה לדליה. אחרי זמן קצר נולד הבן עדי, אחריו הבת גלי ובשנת 1987 נולדה בת הזקונים - מעין. אמציה היה בעל ואב אוהב, תומך ומפרגן, שדירבן את אשתו לצאת ללימודים. הוא היה אהוב ומקובל בקיבוצו, פעיל בתחומי חברה ותרבות.
בבוקר יום ראשון י"ד בתשרי, ערב חג הסוכות תשנ"ג (11.10.1992), יצא אמציה מהקיבוץ לעבודת הרכבת מערכת. הוא עבר במסעדה שהקיבוץ מפעיל בצומת הסמוך ונפרד מאשתו, והמשיך בנסיעה למושב גני-טל שבגוש קטיף. בשעת צהריים, כשעבד לבד בחממה, הוא נרצח במכות מעדר על ידי אחד הפועלים הערבים שעבד במושב. בעל החממה מצא את גופתו אחרי כחצי שעה.
אמציה היה בן 45 במותו, הותיר אישה ושלושה ילדים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ביד-מרדכי.
לזכרו הופקה בקיבוץ יד-מרדכי קלטת וידאו, ובה סיפורי בני המשפחה, חברים לקיבוץ וחברים לשירות הצבאי על תחנות חייו של אמציה.