ראובן דוד ז"ל
בן אליהו ומרים
נולד ב תרצ"ב 1932
התגורר בפתח תקוה
נהרג בפעולת איבה
בז' בסיון תשנ"א 20/5/1991
מקום אירוע: פתח תקוה
הובא למנוחת עולמים בפתח תקוה - סגולה
הותיר: אישה, שלושה ילדים ונכדים
ראובן מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 55
בן 59 במותו
קורות חיים
ראובן, בן אליהו ומרים, נולד בשנת תרצ"ב, (1932) בחילי, עיראק. היה בן למשפחה בת שבעה ילדים. כנער צעיר עבד כחייט.

בעודו נער, בשנת 1949, עלה לארץ בעליה בלתי ליגאלית דרך פרס, תוך סיכון חייו, בהדרכתו של שלמה הלל, לימים שר המשטרה. לפני גיוסו לצה"ל הוא חי בקיבוץ.

לאחר השרות הצבאי השתלם במכניקה עדינה ועבד במקצועו. ראובן גם עבד תקופה מסוימת ברשות השידור בירושלים. בשירות מילואים בצה"ל הוא השתתף בכל מלחמות ישראל.

הוא נישא למאירה והיה אב לשלושה ילדים: זמירה-שלהבת, דורלי וזמיר-שאול. ראובן היה איש שלום, אהוב על הבריות ומוכן לעזור לזולת ברוחב לב. אדם ישר, ענו וביישן, שאהב את השירה הערבית.

מאמצע שנות השבעים ניהל ראובן מיני-מרקט בקרית מטלון בפתח תקווה, עיר מגוריו. מכריו מתארים אותו כאיש טוב לב, מסור לעבודה ועדין, שהיה מודאג ממספר הפועלים הערבים בשכונה.

ביום שני, ז' בסיון תשנ"א, (20.05.1991) נכנסו פועלים ערבים למיני-מרקט, שהיה מקום זמני בו עבד ראובן עד להקמת המרכז המסחרי, בו תכנן לפתוח חנות גדולה. הם התנפלו על ראובן, קשרו את ידיו ורגליו והיכו אותו למוות. אחר כך נעלו את החנות והסתלקו במכוניתו.

ראובן היה בן 59 במותו. הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים. הובא למנוחות בבית העלמין בסגולה, פתח תקווה.
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.