ראובן דוד ז''ל

קורות חיים

ראובן, בן אליהו ומרים, נולד בשנת תרצ"ב (1932) בחילי, עיראק. היה בן למשפחה בת שבעה ילדים. כנער צעיר עבד כחייט.

בעודו נער, בשנת 1949, עלה לארץ בעלייה בלתי ליגאלית דרך פרס, תוך סיכון חייו, בהדרכתו של שלמה הלל, לימים שר המשטרה. לפני גיוסו לצה"ל הוא חי בקיבוץ.

לאחר השירות הצבאי השתלם במכניקה עדינה ועבד במקצועו. ראובן גם עבד תקופה מסוימת ברשות השידור בירושלים. בשירות מילואים בצה"ל הוא השתתף בכל מלחמות ישראל.

הוא נישא למאירה והיה אב לשלושה ילדים: זמירה-שלהבת, דורלי וזמיר-שאול. מאמצע שנות השבעים ניהל ראובן מיני-מרקט בקרית מטלון בפתח תקווה, עיר מגוריו. מכריו מתארים אותו כאיש טוב לב, מסור לעבודה ועדין, שהיה מודאג ממספר הפועלים הערבים בשכונה.

ראובן היה איש שלום, אהוב על הבריות ומוכן לעזור לזולת ברוחב לב. אדם ישר, ענו וביישן, שאהב את השירה הערבית.

ביום שני, ז' בסיוון תשנ"א (20.05.1991), נכנסו פועלים ערבים למיני-מרקט של ראובן, שהיה מקום זמני בו הוא עבד עד להקמת המרכז המסחרי, בו תכנן לפתוח חנות גדולה. הם התנפלו על ראובן, קשרו את ידיו ורגליו והיכו אותו למוות. אחר כך נעלו את החנות והסתלקו במכוניתו.

ראובן היה בן 59 במותו. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים. הובא למנוחות בבית העלמין בסגולה, פתח תקווה.