יוסף סוסינסקי ז"ל
בן רפאל וחיה
נולד בי"ד באדר תרפ"ב 14/3/1922
התגורר באשדוד
נהרג בפעולת איבה
בב' באדר ב' תשל"ח 11/3/1978
מקום אירוע: כביש החוף
הובא למנוחת עולמים באשדוד
גוש: ד, חלקה: 11, שורה: 10
הותיר: בן, בת ואחות
יוסף מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 46
בן 56 במותו
קורות חיים
יוסף, בן רפאל וחיה, נולד בי"ד באדר תרפ"ב, (14.03.1922), בדולגינוב, פולין. בן בכור מחמישה ילדים במשפחה מסורתית ציונית. הוא למד לדבר, לקרוא ולכתוב עברית כבר בבית הספר היסודי. כשהיה בן 10 נפטרה אימו מדלקת ריאות.

בהיותו תלמיד תיכון, היה פעיל בתנועת הנוער בית"ר. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הצטרף אל הפרטיזנים, חי עימם ביערות ונלחם נגד הנאצים. יתר בני משפחתו נלקחו לגטו אזורי, אך הצליחו לברוח משם, התחבאו בכפר אצל משפחה פולנית, וכך ניצלו חייהם.

יוסף נלחם עם הפרטיזנים עד 1944 ואז גויס לצבא האדום לתקופה של חמש שנים. במסגרת השרות הצבאי שלו, שירת במיליציות המיוחדות באזור לטביה, שעסקו באיתור משתפי פעולה עם הנאצים.

בשנת 1950 הכיר את קטיה, שעבדה כעוזרת של וטרינר, וכעבור שנה נישאו. בשנת 1952 נולד בנם הבכור אלי וכעבור ארבע שנים בתם מאיה. יוסף עסק במסחר.

בשנת 1962 החליטו לעלות ארצה. הם הצליחו להשיג אשרת יציאה הודות להסכם שהיה קיים בין רוסיה לפולין, בו אפשרו למי שנולד באזורים שהיו שייכים בעבר לפולין - לחזור לשם.

בני משפחת סוסינסקי שהו בפולין כשנה אחת ואז עלו לארץ דרך וינה, אוסטריה. לאחר שהייה בת שבועיים במחנה מעבר בנאפולי, איטליה, הגיעו באוניה לחיפה. הם התגוררו כמה חודשים במעברת עולים בפרדס חנה, ואז עברו לאשדוד, שם חיו יוסף וקטיה עד יום מותם.

יוסף היה אדם חברותי מאוד, בעל חוש הומור, ליברלי בדעותיו, הגון וישר. אנשים נהגו להתייעץ עמו בתחומים רבים. הוא היה איש משפחה מסור ונאמן. עבד כטכנאי בחברת "סופרגז" באשדוד, והיה בעל מוסר עבודה גבוה.

ביום שבת אחר הצהריים, ב' באדר ב' תשל"ח, (11.03.1978), הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ על גבי שתי סירות גומי. הם נחתו בחוף של שמורת הטבע מעגן מיכאל. היה זה לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם. שני מחבלים נוספים טבעו עוד קודם שהגיעו לחוף. בחוף פגשו המחבלים צלמת טבע. לאחר שתיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה והמשיכו בצעדה לעבר כביש החוף.

סמוך לשעה 16.30 עצרו מונית שחלפה בכביש. שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה החלו להתקדם דרומה לתל אביב. יתר המחבלים עצרו אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של אגד: עובדי אגד ובני משפחותיהם, שהיו בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים. המחבלים עצרו את האוטובוס ביריות, פרצו פנימה ודרשו מהנהג לנסוע לתל אביב. הם כפתו את ידי הגברים. במהלך הנסיעה ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות וזרקו רימונים.

באותה עת נסעו במכוניתם בכביש החוף יוסף, אשתו קטיה, בתם מאיה ואחותו של יוסף, בתיה קרמר. הבת מאיה נהגה, אביה ישב לצידה ואימה מאחוריו. יוסף וקטיה, שישבו בצד הימני של הרכב, נפגעו מרסיסי רימון שהשליכו המחבלים ונהרגו במקום. מאיה ודודתה נפגעו קל ופונו לבית החולים.

המחבלים המשיכו בנסיעתם דרומה, יחד עם נוסעי המונית ונוסעי אוטובוס נוסף שעצרו. כל הניסיונות של המשטרה לעצור את האוטובוס כשלו עד שלבסוף, בצומת גלילות ירו השוטרים בגלגלי האוטובוס והוא נעצר. בין המחבלים לבין כוחות משטרה שהיו במקום התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרץ החוצה מהאוטובוס, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים, שניסו בכל כוחם להימלט.

בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה. 35 ילדים ומבוגרים ניספו במהלך אותו היום, בירי ובהתפוצצות האוטובוס, ביניהם בני הזוג סוסינסקי.

יוסף היה בן 56 שנים פחות ימים אחדים במותו. הוא הובא למנוחת עולמים באשדוד ונטמן לצד רעייתו קטיה, שנהרגה איתו.
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.