קורות חיים
יוסף, בן רנטו וחיריה, נולד בז' בניסן ת"ש (15.04.1940) בבנגזי, לוב. בן למשפחה שלה 11 ילדים. הוא עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1946, בהיותו ילד בן שש.
משבגר נישא יוסף לאילנה והיה לאב לשלוש בנות: אושרת, רחל ושלומית. משפחת רומנו התגוררה בהרצליה.
יוסף, מעצב פנים במקצועו, היה אלוף ישראל בהרמת משקולות למשקל בינוני (עד 75 ק"ג). הוא ייצג את אגודתו, הפועל תל אביב, ואת נבחרת ישראל בתחרויות שונות. החזיק בתואר אלוף ישראל במשך 10 שנים. בשנים האחרונות לחייו, אימן וניהל את ענף הרמת המשקולות של הפועל תל אביב.
אולימפיאדת מינכן הייתה נקודת שיא בקריירה הספורטיבית שלו. זהו חלומו של כל ספורטאי. האולימפיאדה, אירוע הספורט החשוב ביותר בעולם, מסמלת שלום, אחווה וידידות בין העמים. יוסף וחבריו למשלחת האמינו בשליחות זו, אך נפלו קורבן לרשע ולזדון של המין האנושי.
ביום שלישי כ"ו באלול תשל"ב (05.09.1972) לפנות בוקר השתלטו שמונה מחבלים חמושים בנשק מארגון ספטמבר השחור על ביתן המשלחת הישראלית, בקונולי 31, בכפר האולימפי במינכן שבגרמניה, בו שהו הספורטאים. במהלך ההשתלטות, רצחו את מאמן ההיאבקות משה וינברג ופצעו את יוסף. המחבלים כפתו את תשעת הספורטאים הנותרים אחד לשני וריכזו אותם בחדרו של יוסף הפצוע. המחבלים נתבקשו לאפשר הגשת סיוע רפואי ליוסף, אך סרבו. יוסף נפטר מפצעיו לעיני חבריו הכפותים.
המשא ומתן בין המחבלים לרשויות הגרמניות נמשך כמעט יממה ובסופו, הובלו תשעת בני הערובה הנותרים למסוקים, שהעבירו אותם לשדה התעופה הצבאי במינכן. שם, המשטרה הגרמנית פעלה על פי תוכנית חילוץ חובבנית, מרושלת וכושלת. בסופה, כל הספורטאים הישראלים נרצחו.
11 ספורטאים שיצאו בשליחות המדינה כשדגל ישראל מונף מעל ראשם, חזרו ב- 11 ארונות עטופים בדגל המדינה.
יוסף היה בן 32 במותו. הניח אישה ושלוש בנות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהרצליה.