קורות חיים
לוי, בן ביילה-רוזה ומשה-אפרים, נולד בבת ים בב' בניסן תרצ"ט (22.03.1939). למד בבית הספר "תחכמוני" שבשכונה. היה ילד יפה ונבון, ובעל כושר מנהיגות בלתי רגיל לילד בגילו.
עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייסו אביו ואחיו הבוגרים עם כל הישוב, להגן על העם והארץ מפני הקמים עליהם.
אחיו של לוי הושפעו מרוח ההתנדבות של האבא והצטרפו למחתרות ולכוחות המגן. הבכור, שמואל בן נתן, התנדב לארגון הצבאי הלאומי ונטל חלק בכיבושה של יפו. האח השני, אריה בר נתן, נשלח במסגרת ארגון ההגנה לקיבוץ טירת-צבי, שחבריו עמדו על נפשם באותם ימים מפני התקפותיהם של כנופיות קאוקג'י.
לרוח ההתנדבות שפעמה בלבם של האבא והאחים היתה השפעה עצומה על לוי הקטן. השיחות הרבות של המבוגרים על המחסור המתמיד בנשק ובתחמושת, אותן קלט, היו כפי הנראה הגורם המכריע והגורלי שהביא את הילד הערני והנבון לבוא לידי החלטה "לעזור לעם ישראל במאבקו". הילד גמר אומר בנפשו לחדור לשטח ההפקר שבין העיר הערבית יפו לבת ים, ולאסוף תחמושת מכל הבא ליד.
ביום ראשון כ"ה בתמוז תש"ח (01.08.1948) קיבץ כמה מחבריו בני גילו והוליכם בזהירות בין הגדרות והמוקשים שהיו פזורים בשטח. הם אספו פצצות ופגזים והעבירום למקום סתר ליד הבית. אחת מן הפצצות התפוצצה בידיו של לוי, והוא ושלושה מחבריו נהרגו במקום.
לוי היה בן תשע וחצי במותו. הותיר הורים, אחים ואחות.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב.
האימא ביילה-רוזה נשאה כל השנים בדומיה את כאב אבדן בן זקוניה. לפני מותה קראה לילדיה שמואל, אריה ולאה וצוותה עליהם לפקוד את זכר האח הקטן.
לימים, הוקמה פינת זכרון לזכרו במצפה יריחו, מקום מגוריו של האח אריה בר נתן.
על השיש נחרת:
"חורש ופינת חי לזכרו של אחינו האהוב
מרדכי לוי נתנזון ז"ל
אשר נספה בתקופת מלחמת הקוממיות
ספוג אהבה תמה ונלהבת לארץ ולאומה הנאבקת על חייה
ביקש אף הוא לתת את חלקו ונגדע באיבו באסון התפוצצות פגז
וטרם מלאו לו י' שנים".