שמעון סויסה ז''ל

קורות חיים

שמעון, בן ימנה והרב דוד סויסה, נולד במרוקו, בעיר תלוואת שבמחוז מרקש, בשנת תרצ"ח (1938). בחודש אייר תשי"ז, בהיותו בן 19, עלה לארץ עם הוריו, חמשת אחיו ושתי אחיותיו. המשפחה התיישבה בישוב מבשרת ירושלים שבכניסה לירושלים (לימים נקרא הישוב - מבשרת ציון).

מסופר על שמעון כי מיום שעמד על דעתו, וביחוד מאז שהגיעו למרוקו פעילי העלייה הציונים, התמקדו כל מחשבותיו ומעשיו ברצונו העז לממש את משאלת ליבו, ולעלות לארץ ישראל, מדינת היהודים. הוא הפעיל לחץ כבד על הוריו כדי לשכנעם לעלות לישראל, וכה גדולה הייתה התלהבותו שכשעלו על האוניה בדרכם ארצה בילה את כל שבעת ימי ההפלגה בים התיכון, מבוקר עד ערב, בעומדו בחרטום האוניה, בציפייה לראות את הארץ המובטחת (כפי שסיפרו עולים שהיו באוניה).

שבוע לאחר שהגיעו למבשרת ירושלים גויס שמעון לצה"ל, למטרת אימונים והכשרתו לשמירה על הישוב מהסתננות מחבלים. הישוב סבל באותה תקופה מהתנכלויות של ערבים מהכפר הירדני הסמוך, שכללו ירי לעבר הבתים ונסיונות חטיפת עובדים ותושבים לשבי בירדן.

לפרנסתו, עבד שמעון בעבודות כפיים שונות, בין היתר בניכוש עשבים ביערות הקק"ל. בלילות עבד בשמירה על בתי הישוב.

ביום ראשון אחר הצהריים, ח' בתמוז תשי"ז (07.07.1957), חודשיים לאחר עלייתם ארצה, יצאו שמעון ושניים מאחיו, יעקב ואלברט, לסיור בישוב מגוריהם, מבשרת ירושלים. בהגיעם לשטח ריק בשולי הכביש (היום - בניין דירות לזוגות צעירים מס' 49) עלה שמעון על מוקש שהוטמן במקום, ופיצוץ עז החריד את הסביבה. כתוצאה מהפיצוץ נהרג שמעון במקום. אחיו אלברט נפצע ופונה לבית חולים, והאח יעקב לא נפגע.

נראה כי המוקש שהתפוצץ וגרם למותו של שמעון הונח ע"י מחבלים, במטרה לפוצצו כאשר יעבור האוטובוס שמחזיר עובדים לישוב בתום יום העבודה. פיצוץ המוקש בטרם עת, ומותו של שמעון, מנע אסון כבד.

שמעון היה בן 19 במותו. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. הותיר הורים, אחים ואחיות.

יעקב סויסה, אחיו הצעיר של שמעון, היה בשירות מילואים בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, ונפל בקרב מול כוח מצרי ליד מוצב "אורקל" ביום השני למלחמה, י"א בתשרי תשל"ד (07.10.1973). יעקב מונצח בספר "יזכור" לחללי צה"ל.

מותו של שמעון היה האירוע הטרגי הראשון בישוב שבו נלקחו חיים, וגרם לזעזוע עמוק בקרב התושבים, רובם עולים מצפון אפריקה. פרנסי הישוב והסוכנות החליטו להנציח את זכרו של שמעון בקריאת כביש על שמו, ובמעמד אישי ציבור, צמרת הסוכנות היהודית וועד הכפר הסיר אביו את הלוט מעל השלט שעליו נכתב - כביש שמעון. לימים השם שונה, והיום שמו - רחוב שמעון.