קורות חיים
שמחה, בן פראדל (פני) ובנימין נחום, נולד בלייפציג שבגרמניה בי"ז באב תרצ"א (31.07.1931). השכלתו של שמחה החלה בצרפת והמשיכה בלימודים בישיבות שונות בישראל, לאחר עליית משפחתו מצרפת בשנת 1945.
שמחה, אחיהם של רות, אהרן, יעקב, רחל ואליהו, היה חניך ישיבת "תומכי תמימים חב"ד" ומדריך בבית הספר החקלאי במושב שפריר. הוא נודע בשל עבודותיו המיוחדות עם קבוצות נוער, בחוש התנדבותו ובעזרתו בארגון מסיבות ואירועים עבור הנוער. שמחה היה אוהב ואהוב הזולת. הוא נהג לתמוך בחניכים חדשים, ולעזור בכל שיכל.
ביום רביעי בערב, א' באייר תשט"ז (11.04.1956), הסתננה קבוצת מחבלים ממצרים לישראל, וחדרה לבית הכנסת של בית הספר למלאכה במושב שפריר (היום - כפר חב"ד), הסמוך לכביש תל אביב - ירושלים, בעת תפילת ערבית. לאחר שכיבו את האורות בבית הכנסת, פתחו המסתננים באש שיטתית לעבר הילדים והמדריכים המתפללים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מן המוסד ונרצחו במקום ארבעה ילדים חניכי בית הספר, ואיתם מחנכם שמחה. אחד מן התלמידים הפצועים מת אחרי שבועיים.
שמחה היה בן 25 במותו. הותיר אחריו אם, אחים ואחיות. הוא הובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים, לצד שניים מתלמידיו.