קורות חיים
בן שלמה-אביגדור. נולד בשנת 1897 ביאנובה, ליד ביאליסטוק. כבן למשפחה דתית למד בישיבות מיר, ראדום ובישיבת "חפץ חיים", והיה מבחירי תלמידיו. ה"חפץ חיים" נהג לומר: "לו היה לנו מניין אנשים כמו אליעזר, היינו מזמן זוכים לראות את פני המלך המשיח".
הוא התגרש מאשתו, כי רצה להקדיש את כל זמנו ומעייניו בלימודי-קודש, ולא לעסוק בענייני העולם הזה. בשנת 1935 עלה הרב אליעזר הכהן לארץ-ישראל עם הוריו, והמשפחה קבעה את מקום מגוריה בירושלים. כאן המשיך אליעזר בלימודי התורה ביתר-מרץ.
חבריו ללימודים, שהכירו בגדולתו, לא חסכו במלות שבח והערצה: "ענוותן ומצניע לכת. חריף ובקי בכל חדרי התורה, ידע בעל-פה תוספות ראשונים ואחרונים... מיזוג של חריפות, בקיאות, ישרנות והעמקה... עשה לילות כימים בלימודי-קודש, ספרי מוסר וספרי קבלה". הוא היה מוותיקי המתפללים ליד הכותל המערבי, נהג ללכת לילה-לילה אל הכותל, והצטרף אל חסידי ברסלב, שישיבתם היתה סמוכה לכותל. כן למד בבית-הכנסת "אהל יעקב" בזכרון-משה.
בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו- תרצ"ט, בליל שבת כ"ז באלול תרצ"ז, חזר עם רב הכותל, הרב אורנשטיין, מן התפילה. הם עברו במעלה רחוב השלשלת, ואז נורתה לעברם יריית אקדח. היא פגעה באליעזר ופצעה אותו אנושות. הרב אורנשטיין הספיק לראות את הרוצח הערבי נמלט מהמקום.
הרב אליעזר גרשטיין הועבר לבית-החולים, וביום ב' דראש השנה תרצ"ח (7.9.1937) מת מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שעל הר הזיתים בירושלים. השאיר הורים ושלושה אחים - שניים מהם רבנים בפולין, והשלישי ראש ישיבה באנטוורפן, בלגיה.
רשימה לזכרו נתפרסמה בעיתון הבקר במלאת שלושים להירצחו.