יהושע בן-אריה בנקוצר ז''ל

קורות חיים

בן רבקה ושבתאי-לייב. נולד בשנת תרס"ב (1902) בטרוקי, פלך וילנה (שהשתיכה אותה תקופה לרוסיה הצארית), בן למשפחת רבנים.

גדל ברוסיה, בשנת 1929 עלה לארץ והשתקע בטבריה.

הוא נישא לשושנה שפירא והצטרף לארגון ה"הגנה" בעיר. היה איש עבודה, אוהב ספר ומכבד ערכי המסורת היהודית. מחלוצי ענף הדיג העברי בעיר, ממייסדי סניף "תנובה" והמפיץ של מוצרי חלב של "תנובה" בטבריה, עד שנודע בשם "יהושע של תנובה".

לאחר נישואיהם קבעו בני הזוג את מושבם בשכונת קריית שמואל בעיר. שני בנים נולדו להם, אריה וזהר, והם נשאו עיניהם לעתיד טוב ומלא תקוות.

בליל הדמים בטבריה, אור לח' בתשרי תרצ"ט (2.10.1938), חדרה לעיר כנופיית ערבים מזוינים שהגיעו מג'נין משני כיוונים - מצפון ומדרום. הקבוצה הצפונית חדרה למספר בתים בשכונת קריית שמואל, הרגה את יושביהם חסרי הישע ושרפה את הבניינים. בין הבתים הללו היה גם הבית של משפחת בן-אריה, ובו נדקרו ונשרפו ההורים שושנה ויהושע, וכן שני הבנים: אריה (ארינקה) בן השבע וזהר (זורינקה) בן השנתיים.

אותו לילה שכלה טבריה היהודית יותר מ-20 מבניה ובנותיה. כל ההרוגים נטמנו בקבר-אחים בבית העלמין בעיר.

פרטי המקרה פורסמו בספר טבריה ובעיתונות התקופה. במלאת שלושים לטבח פורסמה בעיתון דבר כתבה לזכר משפחת בן-אריה בשם "משפחת עמלים", כן הונצחה המשפחה בספרים 'כופר הישוב', 'לאש ולמגן - תולדות הנוטרות העברית' ו'המאבק על טבריה'.