שמואל אייזיק ברנשטיין אלעזרי ז''ל

קורות חיים

בן אסתר וחיים-אליעזר.

נולד ביום י"ג בניסן תרס"ג (10.4.1903) במינסק, רוסיה. נצר למשפחה של גדולים בתורה: אביו היה רב במינסק, וסבו, אבי-אמו, היה "המגיד מסמילוביץ".

כבר בילדותו, כשלמד ב"חדר", נתגלו בו כשרונות רבים, והוא הצטיין בתפיסתו ובחריפותו. בן 11 החל ללמוד בישיבה: תחילה בזו שבה לימד אביו, ואחר-כך אצל רבני מינסק וסמילוביץ. בשנת 1920 עשה דרך ארוכה ומלאת תלאות לסלובודקה כדי להגשים את חלומו - ללמוד בישיבת "כנסת ישראל". כעבור ארבע שנים עלה לארץ-ישראל עם תלמידי הישיבה, שהעתיקה את מקום מושבה לחברון. במשך כל שנותיו בישיבת "כנסת ישראל" היה אייזיק אחד המעולים והמחוננים שבתלמידים. מלבד חריפות שכלו ובקיאותו בתורה היה מחונן גם בכשרון ספרותי. עם זאת היה מעורב בין הבריות ומסביר פנים לכול.

כשפרצו מאורעות הדמים בחברון, ביום י"ח באב תרפ"ט (24.8.1929), חיפש מקלט יחד עם רבים מחבריו לישיבה בבית סלונים. הפורעים פרצו לבית ורצחו את יושביו, ובהם גם שמואל-אייזיק.

הוא הובא למנוחות בקבר-אחים בחברון. זכרו הונצח נספר הזכרון לקדושי ישיכת חברון וספר הזכרון לקדושי מאורעות תרפ"ט. בספר הראשון התפרסם שיר שלו, הנקרא "תפילה": "ונקפוא החיים / ובי ומסביבי דומייה ואפס... / אז מקרב לבי / אחצוב זוהר / אשזור חוטי על אתקשר בם למרום / אוריד טללי תחייה / ארנין עולם ומלואו".