חנה נאה בן-יעקב ז"ל
בת אליעזר ושולמית
נולדה בכ"ח באלול תשי"א 29/9/1951
התגוררה בירושלים
נהרגה בפעולת איבה
בכ"ה באב תשנ"ה 21/8/1995
מקום אירוע: ירושלים
הובאה למנוחת עולמים בירושלים - הר המנוחות
גוש: תב, חלקה: ד, שורה: ה
הותירה: שלוש בנות ואחים
חנה מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 58
בת 44 במותה
קורות חיים
חנה, בת אליעזר ושולמית בן-יעקב, נולדה בכ"ח באלול תשי"א, (29.09.1951), בירושלים, בת למשפחה ירושלמית דתית ותיקה. היא למדה בבית הספר העממי שפיצר בירושלים והמשיכה לתיכון חורב. הייתה חברה בתנועת הנוער עזרא.

לאחר התיכון למדה לימודים גבוהים במכללה לבנות בירושלים, התמחתה במקצועות הלשון והתנ"ך וסיימה את לימודיה לתואר ראשון בהצטיינות. לאחר סיום הלימודים, החלה ללמד בתיכון במושב שפיר.

אחרי נישואיה לבן-ציון נאה, המשיכה ללמד בשני בתי ספר: בבוקר בבית ספר פלך, ובערב הכינה תלמידים לקראת מבחני הבגרות בלשון בבית הספר גבע. במקביל, למדה באוניברסיטה שנתיים במטרה להשיג תואר שני בלשון. במרוצת השנים הכינה תלמידים גם לבחינות בגרות בתנ"ך. הודות ליחסה המסור לתלמידיה, זכתה לראות הישגים מרשימים וכל תלמידיה עברו את בחינות הבגרות. עובדה זו גרמה לה לסיפוק רב, ולפיצוי על הקשיים הכרוכים בנסיעות והעדרויות מהבית.

אחרי הולדת שלוש בנותיה: אהובה, עדי ובתיה, חזרה לירושלים ועשתה הסבה מקצועית לעבודה סוציאלית.

פרט לעיסוקיה המקצועיים, הייתה חנה מוכשרת בתחומים נוספים: היא עסקה באמנות ובמלאכת-יד. רקמות ותמונות מעשה ידיה קישטו את קירות ביתה. מרץ ושמחת חיים אפיינו אותה תמיד. גם במצבים קשים לא אמרה נואש ולא נשברה רוחה.

חנה הייתה בעלת לב רחב ונדיב. היא סייעה רבות לאנשים, והכול בשקט ובצנעה. בני משפחתה הופתעו פעמים רבות לשמוע על מעשיה מפי אנשים שנעזרו על ידה, מבלי שהם ידעו כלל על כך. סיפרה חברתה, רחל לוין: "ירדנו בתחנה המרכזית בירושלים ועיניה פגשו באישה זקנה. היא נגשה אליה ושאלה: אולי את רוצה לשתות? בעוד הזקנה תמהה על השאלה, ניגשה חנה לקיוסק סמוך וחזרה עם בקבוק שתייה. איך ידעת שאני צמאה? שאלה הזקנה. ראיתי את שפתיך היבשות, ענתה חנה. הזקנה, ממוצא תורכי, זכתה מאותו יום בחברה חדשה, שסעדה אותה מדי יום עד לפיגוע הדמים". סיפרה אימה של חנה, שלומית: "פעם התקשרתי לחנה והיא סיפרה לי שיושבת אצלה קשישה, שותה תה ואוכלת ביסקוויטים. כששאלתי אותה בפליאה, מה היא עושה שם, חנה הסבירה שאיש אינו מבקר אותה במוסד, אז היא הזמינה אותה אליה הביתה". אלו הן רק שתי דוגמאות למעשיה הנאצלים של חנה.

ביום שני כ"ה באב תשנ"ה, (21.08.1995), בשעה שמונה בבוקר, פוצץ מחבל מתאבד מטען באוטובוס קו 26 בירושלים (מקרית יובל להר הצופים), שעבר בשדרות אשכול פינת מעלה המיתלה. בפיגוע נפגעו נוסעי האוטובוס ונוסעי אוטובוס נוסף שעמד מאחוריו. ארבעה נוסעים נרצחו במקום ולמעלה מ- 100 נפצעו. חנה, שהייתה בדרכה לקורס קיץ באנגלית בשלוחת האוניברסיטה בהר הצופים, נהרגה במקום.

חנה הייתה בת 44 במותה. קהל רב ליווה אותה בדרכה האחרונה, כשהובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.