קורות חיים
זלמן, בן אריה ובילה, נולד בכ"א באייר תרפ"ה, (15.05.1925), בריוביץ, פולין.
בהיותו נער בן 15, אילץ האיום הנאצי את זלמן לעזוב את עיירת הולדתו ואת משפחתו ולנדוד ברחבי ברית המועצות וברחבי אירופה. הוא עלה לארץ בשנת 1947 באוניית המעפילים "שבתאי לוז'נסקי". האונייה הגיעה לחוף ניצנים, שם המתינו למעפילים תושבי גן יבנה. זלמן הועבר לגן יבנה ביומו הראשון בארץ, ושם החליט להשתקע ולבנות את ביתו.
הוא נישא לרבקה והיה אב לאריה ולבלהה. זלמן היה אב מסור, שעשה הכוללמען לא יחסר לילדיו דבר. זאת הייתה המשימה החשובה ביותר בחייו - לדאוג למשפחתו בהווה ובעתיד. מתחילת ימיו בגן יבנה שימש כבנאי וכקבלן בנייה, שבנה רבים מבתי המושבה והסביבה.
מכריו סיפרו שהיה אדם בעל ערכים, שורשים, תרבות ואהבת אדם, אוהב ארצו ואיש משפחה מעל לכל. שתקן, צנוע, ענו, מבין, רחב לב, מוכן לסייע לכל, מקשיב ומתעניין ונותן תחושה טובה לסובבים אותו.
בי"א בתמוז תשמ"ט, (14.07.1989), יום שישי בבוקר, הגיעו לביתו של זלמן שני פועלים ערבים צעירים. הם נסעו יחד איתו לאתר הבנייה בו בנה בית. שם שלפו השניים סכין, דקרו את זלמן והיכו אותו במוט ברזל. זלמן נפל מתבוסס בדמו. הוא הובהל לבית חולים, אך נפטר מפצעיו באמבולנס.
בן 64 במותו. זלמן הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגן יבנה.