קורות חיים
אברהם קינסטלר, בן בכור לאימו זיסל לבית וולד ולאביו הרב קלמן קינסטלר, נולד בעיירה קיינטשוגה בגליציה, פולין, בה' בסיון, ערב שבועות תרס"ח (04.06.1908). חינוכו היה יהודי-תורני: חדר וישיבה, וגם כללי: בית הספר העממי והתיכון הפולני. מאוחר יותר למד בבית ספר לטקסטיל, כדי להעמיק ולבסס את ידיעותיו בתחום בו מצאה המשפחה את מחייתה.
כבן עשרים יסד בעיירה את סניף 'חובבי ציון', ולצד עבודת הארגון הורה עברית לחבריו.
בשנת 1935 נשא לאישה את חנה, בת שיינדל לבית גרין וזאב-וולף גצלר מטרנוב, ועלה ארצה.
חנה ואברהם קינסטלר התיישבו ברעננה, בה חיו כל ימיהם. כאן הקימו את ביתם, בית מכניס אורחים, ער במיוחד לקשייהם של ניצולים ששרדו, ערירים, ו"עולים חדשים" (גם ממרוקו ועיראק), שמצאו בו לב חם וגם יד פתוחה. כאן גידלו את בנותיהם: עדה, שלומית ובתיה.
כציוני, האמין א. קינסטלר שיש לשנות את הפירמידה הכלכלית היהודית, לכן החליט להיות חקלאי ובחר בפרדסנות. בשנים הראשונות, עד סוף מלחמת העולם השנייה לערך, עבד גם: בבנק א.פ.ק. (לימים בנק לאומי לישראל), במועצת המושבה, באגודת 'אחוזה' (האגודה שיסדה את רעננה) ובהתאחדות האיכרים. עם התבססותו הכלכלית עסק בפרדסנות בלבד, ותרם מזמנו, מכושרו הארגוני יוצא הדופן ומהבנתו הכלכלית לוועד החקלאי ברעננה ולאגודת 'פרדס', שהיה חבר ההנהלה שלה.
א. קינסטלר - אינדיבידואליסט ומקורי בחשיבתו, היה אדם ברוך כשרונות, איש ספר ותלמיד חכם, בן בית בתרבות הכללית והיהודית, שהוקיר במיוחד את ההגות היהודית ולמד אותה עד אחרון ימיו, מבקש לקרב את העולם היהדותי לדור הצעיר, ומפלל לחידושם ולרענונם של ההלכה והמנהגות. (היה זה בהתאם לרוחו, שעדה בתו אמרה עליו "קדיש").
אך לפני הכל, היה א. קינסטלר אדם עובד. האמין בעבודה, ראה בה ערך והתמיד בה כל חייו. הוא מעולם לא יצא לגימלאות, בגיל 84 עוד עבד. הפרדס היה אהבתו: הוא טיפח אותו במו ידיו, והכיר בו כל עץ.
ביומו האחרון, יום שלישי ו' בתמוז תשנ"ב (07.07.1992), יצא לעבודה כהרגלו. היה זה יום חמסין כבד, וצריך היה להשקות את העצים. הוא לא הספיק לפתוח את המים - מחבל ארב לו והכהו למוות בגרזן. (המחבל נתפס לאחר חודשים אחדים - נשפט ונידון למאסר עולם).
אברהם קינסטלר, בן 84, הובא למנוחת עולמים, לצד רעייתו, בבית העלמין הישן ברעננה.
הותיר אחריו שלוש בנות וששה נכדים.
זכרו של אברהם קינסטלר הונצח ב"יד לבנים" ברעננה, ובמאמר של בתו, ע. קינסטלר: "'היינו כחוזרים אל חלום' לאמיר גלבוע", עלון למורה ולספרות 14, משרד החינוך והתרבות, ירושלים תשנ"ג, עמ' 85 - 94.