קורות חיים
תקוה, בת ברוריה ובכור-שלום שטרית, נולדה בטבריה בשנת תרע"ז (1917). אביה, בכור-שלום שטרית, היה קצין משטרה, שופט שלום בתקופת המנדט ולימים מונה לשר המשטרה הראשון של מדינת ישראל.
בעת מלחמת העולם השנייה התנדבה תקוה לשרת בצבא הבריטי, בחיל העזר לנשים (אי. טי.אס). במהלך השירות הכירה את קלוד ה. ברי (שהיה מוכר בכינוי ביל), ובשנת 1946 הם נישאו. בני הזוג התגוררו במושבה הגרמנית בירושלים, ביל שירת כקצין בכוח הבריטי ותקוה עבדה כפקידה במחסני הצבא הבריטי בעיר.
בבוקר 14.01.1948, כאשר הלכה תקוה עם בעלה באזור הביטחון הבריטי במושבה הגרמנית בירושלים, התקרבו אליהם ערבים ופתחו לעברם באש. תקוה נפצעה אנושות. היא הספיקה לצעוק באנגלית: "הצילו את בעלי, הוא אנגלי!" אך קלוד נהרג במקום. זמן קצר לאחר מכן באותו יום, יום רביעי ג' בשבט תש"ח (14.01.1948), מתה תקוה מפצעיה.
הייתה בת 30 במותה. הותירה הורים, שני אחים ושלוש אחיות. תקוה הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.