נולד בשנת תרס"ג, בעיר מינסק, לאביו הגאון רן חיים-אליעזר, רב
במינסק, ולאמו אסתר, בת ר' שמואל-דוד, רב בסמחלוביץ, הסמוכה למינסק, שהיה מפורסם בין החסידים בשם "המגיד מסמחלוביץ".
שמואל-איזיק למד ב"חדרים" במינסק והתנכר מילדותו בכשרונות נעלים: הוא היה המצוין בין חבריו בתפיסה עמוקה ובשכל חריף. בן אחת עשרה נכנס לישיבת אביו הרב ולמד בה שלש שנים. יצק אחרי כן מים על ידי הגאונים ר' ליב רובין, רב בוילקומיר, והר"ש פינזילבר, רב בקידן, שישבו בימי המלחמה במינסק. ובשנת תרע"ט גברו המצוקה והמבוכה במינסק בסבת המלחמה בין פולין ורוסיה ונהרסו קני התורה. שמואל-איזיק גמר אומר לקיים את דברי חז"ל "הוה גולה למקום תורה", לפי פשוטם, וללכת ברגל לישיבת סלובודקה. הדרכים היו משובשות אותו זמן בגייסות וזרועות מכשולים, ושמואל-איזיק הלך ברגל, מתוך מסירות נפש, ממינסק לוילנה. שם היו פניו מועדות לעירה בירז, שאחיו שמש בה ברבנות. נזדמן לו בוילנה בחור אחד, שראה את כחו בתורה, והסכים להטפל לו בדרכו לסלובודקה, בתנאי ששמואל-איזיק יקבע אתו אחרי כן שיעור בתורה. שבועיים הלך שמואל-איזיק מוילנה לבירז, מהלך ארבע מאות פרסאות, והגיע שמה שבע יסורים ומכאובים. אחרי שנח זמן מה בבית אחיו, נסע לסלובודקה, נכנס לישיבה, ולמד בה ארבע שנים בהתלהבות ובהתמדה עצומה. בשנת תרפ"ד עלה שמואל-איזיק עם ישיבת סלובודקה לחברון. במשך חמש השנים, שישב על התורה בחברון, גבר חיל בתלמוד ובנושאי כליו והיה לאחד המצוינים בישיבה: בעל שכל חריף ומקיף כל ענין בהבנה עמוקה, סובר ומסביר. והיה מצוין גם בתכונות נפשו: שפל-ברך, נחבא אל הכלים, סבלן גדול.
ביום החמשי, ט"ז באב, ערך שמואל-איזיק מכתב לאביו הרב עם חידושי תורה באחת הסוגיות במסכת בכורות. וביום השבת, י"ח באב, נרצח על ידי הפורעים בבית אליעזר-דן סלונים.