שלוש שנים חי אתנו בצול עד נפילתו. התחנך ב"מחנות העולים", עבר עם הגרעין את ההכשרה המוקדמת ואת הצבא, ואחר הגיע למשק. לאחר תקופה קצרה של עבודה הוטל עליו עול הגזברות, בו נשא עד החלפתו חודשים מספר לפני נפילתו.
גבוה, חסון, תמיד מחייך, ישר כלפי עצמו וכלפי אחרים כך היה מהלך בינינו. חופש בשבילו היה לעשות, לחשוב לטייל - אהב לעשות מה שיותר ולהרגיש שהעבודה נעשית ומתקדמת. כשחזר מהצבא הוציאוהו לגזברות ואמרו עליו שאז לא הבחין בין צ'ק לשטר אולם הצליח להקיף וללמוד את הבעיות במהירות והשתלט על העבודה. עמדו לו בזה כשר עבודתו הגדול, האופטימיות הבלתי מוגבלת שלו שהיתה תמיד מלווה בחיוך, וכוח רצונו להזיז את הענינים.
השקיע את מלוא כוחו בפתוח המשק - משק קבוצי מצליח. עשה ויצר את ההרגשה שבכוחו לעשות. התבלט בקשר לכוון שאופי המשק צריך ללבוש, ועמד בתקיפות על דעותיו הבלתי שגרתיות. תמיד דרש ליצור, ליצור מה שיותר.
לטייל, אהבת חייו היתה - כל הגליל, הערבה וסיני. שלוש פעמים היה בסיני ומשאת נפשו היתה להגיע לחרמון. אהב להרגיש את האדמה תחת רגליו, ובצעדים מה שיותר גדולים. בטילו בסיבות המשק ליד הירדן נפל והוא במלוא חדות חיים וחדות עשיה.