- נר
-
הודלק ע"י לימור פיומי וולמן
בתאריך 22/04/2022,
כ"א בניסן תשפ"ב
יוליה
בת 16 היית וכך תישארי.
נערה יפת מראה, חייכנית, עיניים טובות, לב רחב.
זוכרת את היום שהוצאת תעודת זהות. סיפרת לי על כך בהתרגשות.
שיתפת אותי בתוכניות שלך ושל אחותך ליום הולדתך.
חיבקת אותי כשנתתי לך את המתנה ואמרת שתמדדי את החולצה ותבדקי אם היא מתאימה לך ליציאה ביום שישי.
איזו נערה מופלאה היית, חרוצה, נבונה, מכבדת ובעיקר מצחיקה.
הבטחת לי שתשמרי על עצמך, סיפרת לי שלא תמיד קל, ולפעמים זה דיי קשה.
אהבת את אמא, סבתא, אחיך ואחותך.
ואותך...כולם אהבו, המורים, התלמידים, אנחנו-הסטודנטים.
ואז הגיע היום הארור, יום שישי 1.6.2001 ..שמעתי מביתי את הבום.
בשבת כבר התקשרו, הגיעה הבשורה המרה בשעה 6:00 בבוקר - את ואחותך נרצחתן בזמן שהמתנתן להיכנס למועדון. מועדון הדולפי שבדולפינריום. אתן רק רציתן לחגוג את הנעורים, לחגוג את החיים, לצחוק, להנות ולהרים כוסית לsweet sixsteen . והוא, הארור לקח 21 נשמות טהורות יחד איתך ועם ילנה אחותך.
אהובה, יקרה, עברו שנים, 21 שנים, וזה מרגיש כאילו אתמול ישבנו על המדרגות במפתן ושוחחנו.
רציתי לספר לך שאני חושבת עלייך הרבה, חושבת עלייך ובוכה,
ילדה קטנה ויקרה..
העולם רק חיכה לך
ובמקום זה...אימא, אני וכל מי שהכיר נשארנו כאן לספר את הסיפור של יוליה וילנה, האחיות שיצאו לחגוג ולא חזרו.