קורות חיים
משה, בן חסיבה ואברהם, נולד במרוקו בתרצ"ה (1935). אח ליוסף, ניסים, דוד, מסודי, סוזן ועליזה. גדל והתחנך בעיר נטיפה.
באמצע 1951, בהיותו כבן 16, עלה לישראל במסגרת עליית הנוער. הקבוצה הגיעה לקיבוץ סמוך לעפולה וזמן קצר אחר כך התגייס משה לצה"ל, לחיל השריון. שירותו החל בהתנדבות, בשל גילו הצעיר.
אחרי שחרורו נשא משה לאישה את רבקה, קרובת משפחתו, בשנת 1956. בני הזוג הקימו את ביתם במושב הצעיר אליפלט, מדרום לראש פינה. בין השנים 1957 ל-1968 נולדו שבעת ילדיהם: רחל, אברהם, מאיר, ציון, עופר, ציפי ויגאל.
משה היה חקלאי במושב. עבד במטעים, גידל כבשים ונחשב לחקלאי חרוץ ומיומן. כן היה מעורב בענייני המושב, חבר ועד ופעיל למען הקהילה.
בבוקר יום שני כ"ד בתשרי תש"ל (06.10.1969) התפוצץ מטען חבלה שהונח מתחת למשאית בשוק בעפולה. אדם אחד נרצח במקום וכ-30 נפצעו. משה היה באותו יום בשוק ונפצע קשה מאוד בפיגוע.
בשנים הראשונות לאחר פציעתו הצליח משה לתפקד למרות נכותו, חוסנו הגופני סייע לו והוא כמעט שלא נזקק לעזרה. באותן שנים אף התנדב להסיע ילדים מוגבלים לפעילויותיהם השונות. כעבור כמה שנים הידרדר מצבו של משה, עד כדי הזדקקות לדיאליזה באופן קבוע. ביום ו' באב תשס"א (26.07.2001), קרוב ל-32 שנים אחרי שנפגע, נפטר משה.
בן 66 במותו. משה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במושב אליפלט. הותיר אישה, חמישה בנים ושתי בנות, נכדים, וחמישה אחים ואחיות.
"משה היה איש הגון", כותבים בני המשפחה, "ישר ואהוב על משפחתו, חבריו ומכריו. איש של כבוד, ממעט לדבר ומרבה להקשיב. מותו היכה אותנו בהלם והותיר אחריו חלל גדול וכואב".
אלמנתו של משה יזמה כתיבת ספר תורה לעילוי נשמתו. ביום השנה למותו הספר הוכנס לבית הכנסת באליפלט.