קורות חיים
אליהו (אלי), בן הדסה ועזריאל, נולד בכ"ז בסיון תשכ"ח (23.06.1968) בתל אביב. גדל במשפחה עם אח ושלוש אחיות. למד בבית הספר היסודי "התורה" ובישיבה הקטנה "בית מאיר" בבני ברק, ולאחר מכן בישיבה הגבוהה במושב תפרח.
אלי, שניחן בלב טוב ורגיש ובשכל בהיר, היה תלמיד חכם ונמשך לעבודת הקודש בארגון "יד לאחים", שעוסק בהצלה של צעירים וצעירות מהתבוללות, והחזרתם בתשובה. הוא נישא לבת-עמי, שאותה החזיר בתשובה, והיה אב לבת אחת: דינה.
אלי היה פעיל נחוש ואמיץ בארגון שלא בחל בשום משימה, ולו גם קשה ומורכבת ביותר. הוא ראה במעשיו עבודה לשם שמים, עשה מעשים טובים בצנעה והיווה אוזן קשבת לרבים.
אלי, שהיה ברוך כשרונות, התפרנס מחריטה אמנותית של גלילי ספרי תורה, במפעל שהקים עם שותף.
ביום ח' בטבת תשנ"ד (22.12.1993) נסע אלי, עם ידידו ושותפו לעבודה מאיר מנדלוביץ', למפעל ל"עצי חיים" בעפרה. אחרי רכבם עקב רכב ובו מחבלים, שנסעו במכונית ישראלית גנובה. לפתע המחבלים עקפו אותם וירו לעברם כמה צרורות. אלי ומאיר נרצחו במקום, ומכוניתם נבלמה במדרכה.
אלי היה בן 25 במותו. הותיר אחריו אישה וילדה בת שנה. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בבני ברק.
רק אחרי מותו של אלי נודע מפי מנחמים היקף מעשי החסד שלו, שנעשו בצנעה והרחק מן הפרסום והתהילה.