קורות חיים
שלוה, בת שמחה וידידיה, נולדה בישראל בא' בחשון תש"ל (13.10.1969). גדלה בחדרה, אחות צעירה לאברהם, דבורה, ז'קלין ויוסף, ואחות גדולה לדניאלה וענת. למדה בבית הספר היסודי "יבנה" בגבעת אולגה ובתיכון "אורט" בנתניה, משם המשיכה לשירות לאומי בבית חולים שערי צדק בירושלים, במחלקת דיאליזה לילדים.
אחרי השירות החלה שלוה ללמוד במכללה הטכנולוגית, במגמה לראיית חשבון, אך אחרי שנה עברה ללמוד חינוך לגיל הרך במכללת "אורות ישראל" באלקנה. בתום הלימודים עברה לגור בשכונת קרית משה בירושלים עם חברות, והחלה לעבוד כגננת.
בשנה הראשונה קיבלה לידיה גן בישוב בית-אל. בשנה השנייה חינכה בגן "מוריה" ברובע היהודי בירושלים ובאותה שנה, אחרי החגים, נקראה שוב לבית-אל ונתבקשה להקים גן ילדים חדש. שלוה הקימה את "גן צבעוני", ותוך תקופה קצרה הגיעה להישגים מרשימים עם הילדים ולמערכת קשרים נפלאה עם ההורים.
משפחתה מספרת: "שלוה שילבה בתוכה תכונות מנוגדות זו לזו, גיבורה ואמיצה מחד וחייכנית וגומלת חסד מאידך. חרוצה וזריזה, יסודית ומדוייקת, קפדנית מאוד הייתה אך גם בעלת חסד וטוב לב מאין כמוהו. פעמים שדבריה החדים ירדו חדרי בטן, ופעמים שריפאה לב שבור במתק שפתיה. תפילתה בנעימה קדושה ובהשתפכות הנפש לפני קונה. ככל ששילחה פארותיה, כן העמיקו שורשיה. איתנה וחזקה הייתה, איתנה באמונה, איתנה בתורה, איתנה בתפילה ואיתנה באהבת הארץ. לעתים צרודה הייתה, אך קול אמת נשמע ממנה. מנועם הליכותיה הייתה מקרינה ומשפיעה על גדולים וקטנים כאחד".
בבוקר יום רביעי י"ז בכסלו תשנ"ד (01.12.1993) נסעה שלוה כמדי יום מירושלים לעבודתה כגננת בבית-אל. ברכב בו נסעה השתחרר האגזוז, והנהג עצר ליד אל-בירה שמדרום לרמאללה, סמוך ליישוב כוכב יעקב. מחבלים שחלפו בדרך ירו צרורות אל הרכב התקוע ואל שני האנשים שניסו לתקנו. מירי המחבלים נרצחה הנוסעת שלוה אוזנה. הנוסע יצחק וינשטוק נפצע קשה ומת למחרת, ונהג הרכב ובתו נפצעו.
שלוה הייתה בת 24 במותה. הותירה הורים, אחים ואחיות. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.