אסתר אסתי אוחנה ז''ל

קורות חיים

אסתר (אסתי), בת מסודי ודוד, נולדה בעפולה בו' בטבת תשכ"ב (13.12.1961). התגוררה עם משפחתה בבית שאן, אחותם של עליזה, מאיר, ציפורה, עופרה וניסים.

בבית הספר "מעיינות" שבבית שאן נודעה כתלמידה מחוננת, ונשלחה ללמוד בבית הספר "כצנלסון" בכפר סבא. ב"כצנלסון" שיחקה במגמת הדרמה, וקלטות ותמונות עם השחקן בומבה צור, שברשות בית הספר, מנציחות את כשרונה. כן אהבה לכתוב, ומכריה מעידים על חיבוריה היפים.

בצבא שירתה אסתי ביחידת גולני, סמלת תנאי-שירות. במהלך שירותה הצבאי הכירה את חברה לחיים, קצין בשירות קבע מבאר שבע.

אסתי נודעה בשל שמחת החיים שבה, בשל כשרונותיה הרבים ואהבתה לעזור לזולת, לקשישים, לפצועים ולכל נזקק. היא שימחה כל עצוב שנקרה בדרכה. נאמר עליה כי "התגלה בה כל היפה והטוב. היא הייתה מבריקה ומחוננת עד להתפעל".

אסתי נהגה לבקר את פצועי צה"ל ולשמחם בדברי מאפה, עוגות ועוגיות שהכינה לכבודם. לכל פצוע שהכירה קנתה כלי נגינה: מצילתיים, תוף מרים, פעמונים, משולש ועוד. כשנשאלה מדוע דווקא כלי נגינה ענתה: "כלי נגינה משמחים. וכך אני רוצה לראות אותם, שמחים ומאושרים".

אסתי תמכה גם בתלמידים שהתקשו בלימודיהם. כשפגשה בתלמידים עם קשיי למידה הזמינה אותם לקבל את עזרתה במקצועות השונים, ללא כל תמורה כספית.

ביום שבת ט"ו בשבט תשמ"ג (29.01.1983), במהלך נסיעה בכביש באר שבע - חברון, עבר הרכב בו ישבה אסתי דרך העיירה דהריה. אבן שנזרקה אל עבר הרכב פגעה בראשה והיא איבדה את ההכרה. במשך שבועיים שכבה מחוסרת הכרה בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים, במחלקה לטיפול נמרץ, ונאבקה על חייה. בשבת כ"ט בשבט תשמ"ג (12.02.1983), הלכה אסתי לעולמה.

בת 21 היתה במותה. אסתי הובאה למנוחות בבית העלמין בבית שאן. על מצבתה נחרטו שורות השיר: "אל תחפשו אותי / מי שידע למחול, ימחל לי על אהבתי / אני חייתי ביניכם כמו צמח בר".