קורות חיים
יונתן, בן צרטה לבית גורביץ והסופר יעקב דוד אברמסקי, נולד בטשקנט שבאוזבקיסטן בח' בחשון תרצ"ו (04.11.1935), נכד לרב יחזקאל אברמסקי ולמנהיג הציוני לב בנימינוביץ גורביץ. הוריו היו בטשקנט בשל עונש גירוש על פעילותם הציונית. רק בדצמבר 1936, אחרי התערבות בינלאומית, הורשו לצאת לאנגליה. ביום 02.05.1937 עלו לארץ ישראל והתישבו בתל אביב, וב- 1940 עברו הזוג והבן יונתן לירושלים, בה גרו רוב הזמן בשכונת כרם אברהם.
יונתן למד בבית הספר "תחכמוני", בכפר הרא"ה ובבית הספר "מוריה", בכל מקום היה למרכז החבורה. היה גבה קומה ויפה מראה, עד כי המשורר טשרניחובסקי כינהו "עופר איילים", שחקן כדורגל מצטיין וזמר בעל קול ערב. כתב שירים וסיפורים. חלומו היה להיות חייל באצ"ל ולשחרר את הארץ מעול השלטון הבריטי.
בימי מלחמת העצמאות היה יונתן מדריך במועדון לתלמידי כיתות א- ג, סייע במילוי שקי חול ובסחיבת פחי מים בשכונה. הוא זכה לחוויה כבירה כששמע בכיכר ציון ב- 04.08.1948 את נאומו של מנחם בגין, מפקד האצ"ל שיצא מהמחתרת.
בעת ההפוגה (הפסקת אש זמנית רשמית) השנייה במלחמת העצמאות בירושלים, שנמשכה 90 יום החל מיום 19.07.1948, כמעט ולא היו ימים שקטים בעיר. לרוב צלפו הירדנים לעבר עמדות ישראליות אך ירו גם על שכונות מגורים. לעיתים גברו חילופי האש והיו להפגזות קשות ביום ובלילה. בתקופת ההפוגה השנייה בירושלים נהרגו בתחומי החלק הישראלי של העיר קרוב ל- 100 יהודים, רובם חיילים וכ- 30 מהם אזרחים.
בין ההרוגים היה יונתן, אשר בשבת י"ד באלול תש"ח (18.09.1948) נורה למוות בחצר ביתו ע"י צלף ערבי מבית הספר לשוטרים. הוא הספיק לקרוא "אימא", רץ צעדים אחדים ונפל.
יונתן היה על סף יום הולדתו ה- 13 במותו. היה זה חודש וחצי לפני בר המצווה שלו, כשההפטרה כבר היתה שגורה בפיו. הותיר הורים ואח, יאיר. לימים נולדו אחיו יהושע ואחותו שולמית.
יונתן הובא לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר, ובח' באלול תש"י (21.08.1950) הועבר למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים. הוא נטמן בחלקה ו' בגוש ט'.
לאחר מותו של יונתן נתפרסמו בכל העיתונים בארץ (כולל עיתוני ילדים), בעיתונים האידיים בארצות הברית ובעיתון בית הספר בו למד מאמרים וכתבות לדמותו ולזכרו. בראשית קיומה של המדינה נתפרסמו מאמרים וכתבות לזכרו בכל יום שנה להירצחו. בבית הספר "תחכמוני" בו למד הוענק פרס הצטיינות על שמו.
במלאת שנה להירצחו של יונתן הנציח אותו המשורר אורי צבי גרינברג בציור "הנער הקדוש יונתן" בדמות קדוש, וכדבריו - "קדוש לא רק במותו".