אברהם אשכנזי ז''ל

קורות חיים

אברהם אשכנזי, בן ניזהה ושאול, נולד בשנת תרצ"ד (1934) בחלב, סוריה. היה הבן השני במשפחה בת 12 נפשות.

עלה עם הוריו לארץ ישראל בשנת 1940. המשפחה התגוררה בשכונת התקווה בתל אביב, אברהם למד בבית הספר עלייה א' ברחוב לבנדה בעיר.

בגיל צעיר אברהם הצטרף לאחת המחתרות ללא ידיעת המשפחה. בחופשות מבית הספר היה עוסק בחלוקת עיתונים בשעות הבוקר המוקדמות באזור "כיכר המושבות", רחוב אלנבי ורחוב לוינסקי מטעם המחתרת שהצטרף אליה, ובתפקידו הייתה כלולה גם הדבקת כרוזים באותו אזור.

כשהיה יוצא בבקרים היה מספר לאימו ששמע על חלוקת מזון במקום כלשהו, ושכדאי להגיע מוקדם כדי לחכות פחות בתור. אברהם היה חוזר עם מצרכים לאחיו התינוקות התאומים בני השנה ולתינוקת שזה אך נולדה, והיה הולך ללמוד בבית הספר בשעה היעודה כאילו לא קרה כלום.

לאברהם היה מסלול קבוע - היה עובר בין הבתים לכיוון הוואדי ומשם היה מגיע לאזור החלוקה ברחובות לבנדה ולוינסקי. הוא התמיד במסלול גם בימים הקשים ביותר של מלחמת העצמאות, ואנשים בסביבה הכירו את המסלול שלו ואת השעות שבהן היה עובר בו.

ביום חמישי י"ג בניסן, ערב פסח תש"ח (22.04.1948), יצא אברהם כרגיל בשעות הבוקר והודיע לאימו שישתדל להגיע בהקדם כדי לעזור לה לסיים את ההכנות האחרונות לחג. כשהגיע לרחוב לוינסקי, ליד בית הספר "ביאליק", נשמע ירי של צלף שירה מכיוון תל כביר.

הכדור שירה הצלף פגע בראשו של אברהם והוא צנח במקום. עוברי אורח שהכירוהו לקחו מונית והבהילוהו לבית החולים "הדסה" בתל אביב. אך בבית החולים נקבע כעבור זמן קצר מותו של אברהם.

נהג המונית שהביא את אברהם לבית חולים הכיר אותו ואת משפחתו. הוא הזעיק את בני המשפחה לבית החולים, והסב - אבי האם - הוא ששמע מפי הרופא שלקחו הצידה שלא היה מה להציל.

בן ארבע עשרה שנים בלבד היה אברהם במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב.

המשפחה לא ידעה את הפרטים בוודאות. גם חומר שנאסף לאחר מכן, שכלל תמונות ספורות, הלך לאיבוד בשיטפונות שהיו בשכונה בשנות החמישים, כך שלמשפחה אין כל זכר מוחשי מאברהם, לבד מהזיכרונות, הצער והסיפורים שבעל-פה.

אברהם הותיר אחים ואחיות, והורים שהתקשו לעכל את אובדנם - האב נשבר ונסגר בתוך עצמו, עד שנפטר משברון לב בשנת 1967.