שושנה שטרן מינקוביץ ז''ל

קורות חיים

שושנה, בת הלל ורבקה מינקוביץ, נולדה בא' בכסלו תרס"ו (29.11.1905) בעיר דבינסק בלטביה, שם למדה בבית ספר יסודי ותיכון. בשנת 1919 עלתה לארץ.

כשהגיעה לארץ המשיכה שושנה את לימודיה בבית הספר הגבוה למשפטים בירושלים, והוסמכה כעורכת-דין - אחת הראשונות בארץ. היא הצטרפה כשותפה למשרדו של אביה, הלל מינקוביץ, ובמסגרת עבודתה זו היתה עורכת-הדין של וויצ"ו, והגנה - כבר באותה תקופה - על נשים מוכות ומקופחות.

כאשר נישאה לדוד שטרן, הקים הזוג את ביתו בירושלים, ונולדו להם שתי בנות. בשכונת תלפיות, שבה התגוררו בבית הקיצוני, היתה שושנה חברה בועד השכונה, ואהובה על שכניה היהודים והערבים כאחד. היתה פעילה ב'הגנה', השתתפה בתורנות שמירות בשכונת תלפיות ובביתה היה "סליק" - ובו מוסתר נשק של ה'הגנה'. כעורכת-דין פעלה במסגרת ה'הגנה' מול מוסדות משפטיים של המנדט הבריטי.

עקב הידרדרות המצב בעיר בעקבות החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947, נפגע שירות האוטובוסים לשכונת תלפיות המבודדת. שושנה היתה זו שטיפלה בחידוש התחבורה הסדירה אל השכונה וממנה.

ב - 30.12.1947 יצאה שושנה לביתה באוטובוס, שהיה חלק משיירת אוטובוסים שנסעו ממרכז ירושלים לתלפיות. הדרך עברה בסמוך לבית המדפיס הממשלתי בקרבת השכונה הערבית אבו-טור. כשחלף האוטובוס בנקודה זו פתחו לעברו ערבים באש. שניים מנוסעי האוטובוס נפצעו, ובהם שושנה, שנפצעה קשה. היא הועברה לטיפול בבית-חולים, אך מתה מפצעיה אחרי חמישה ימים, בכ"ב בטבת תש"ח (04.01.1948).

"אהבה מאוד את החיים ולא ידעה פחד" - כתבה עליה בתה.

בת 42 היתה שושנה במותה. הניחה בעל ושתי בנות, תמר ורבקה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין שבהר הזיתים, ירושלים.