חגי ליזרוביץ ז''ל

קורות חיים

חגי, בן ברוריה ומשה, נולד בחיפה בשנת תרצ"ו (1936), אח צעיר לרחל וליפרח. בגיל שנתיים חי עם כל משפחתו בעתלית, שם שירת אביו, שהיה קצין במשטרת המנדט הבריטי, כסגן מפקד מחנה האסירים.

ביום 16.08.1938 תקפה כנופייה ערבית בראשות אבו-דורה את מחנה עתלית כדי לשחרר אסירים. התוקפים חטפו את כל בני משפחת ליזרוביץ - ההורים ושלושת ילדיהם - ואת אליהו קירז'נר, אחיה של ברוריה. חגי, אחותו ואחיו הופיעו כעבור שלושה ימים בשער קיבוץ משמר העמק, אחרי שחוטפיהם שחררו אותם. עקבות שלושת המבוגרים נעלמו, ורק אחרי 25 שנה גילה קצין המשטרה שלמה בן-אלקנה כי נרצחו ומצא את גופותיהם ליד עין-הוד. הפרשה הסעירה את הארץ בזמן מאורעות 1938 והיא מופיעה בספרו של בן-אלקנה "סיפורה של חקירה".

שלושת הילדים ששוחררו הועברו למקומות שונים, הבוגרים לפנימיות וחגי לבית דודתו רבקה גורדון, ברחוב ברנשטיין-כהן בתל אביב.

בחודש יוני 1940, 9 חדשים אחרי תחילת מלחמת העולם השנייה, הצטרפה איטליה ללחימה לצד גרמניה. השליט האיטלקי מוסוליני הכריז "הסגר טוטאלי" על מושבות בריטניה ושטחי חסותה, בהם ארץ ישראל. החל מחודש יולי 1940 ועד סוף שנת 1941 הופצצו תל אביב, חיפה ואזור בתי הזיקוק במפרץ חיפה כחמש-עשרה פעמים על ידי מטוסים איטלקיים שהגיעו מרודוס או מיוון (איטליה שלטה ברודוס, וב-1941 פלשה ליוון). מספר הפצצות היו קטלניות וגרמו למאות הרוגים - יהודים, ערבים וחיילי המנדט הבריטי.

ביום שני ו' באלול ת"ש (09.09.1940) אחר הצהריים הפציצו מטוסים איטלקיים את תל אביב. ארבע-עשרה פצצות הוטלו על הכפר סומייל וכשישים פצצות על מרכז תל אביב, באזור הרחובות המלך ג'ורג'-בוגרשוב-פינסקר. נגרמו נזקי רכוש כבדים, מאות נפצעו, 130 איש נהרגו ובהם 122 יהודים, שארבעה מהם נותרו אלמונים. הילד חגי נהרג עם קבוצת ילדים ששיחקו בגן ליד בתיהם.

חגי היה בן ארבע וחצי שנים במותו, הותיר אחות, אח ודודים. הובא למנוחת עולמים בחלקת קבורה לכל הרוגי ההפצצה בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב.

אביו של חגי מונצח בספר היזכור לחללי כוחות הבטחון שלפני קום המדינה, אימו ודודו מונצחים בספר היזכור לחללים האזרחים של שנות השלושים.

יום השבעה להפצצה על תל אביב הוכרז יום אבל על ידי הרבנות הראשית לישראל.

לזכר ההרוגים הוקמה אנדרטה בכיכר מיכאלס, ברח' המלך ג'ורג' פינת שד' בן ציון בתל אביב.