יובל גולן חסן ז''ל

קורות חיים

יובל, בן אליהו וכמונה, נולד בי' באב תשי"ט, (14.08.1959), בכפר סבא. ילד שלישי בין שמונה אחים ואחיות. ילד מלא שמחת חיים היה, עם הרבה תוכניות ושאיפות לעתיד. למד בבית הספר היסודי 'מודעים' במושב נחלים, והמשיך לתיכון 'נועם' בפתח תקווה.

את דרכו המקצועית החל כטרקטוריסט בבית-אריזה בלוד. לאחר מכן שימש כנהג משאית, ובהמשך היה קבלן אשפה מטעם משרד הביטחון, שפעל באזור חברון.

יובל היה נשוי לרותי ואב לארבעה: אלירן, שמעון, אופיר וליז. היה אב מסור, שתמך, עזר ועודד את ילדיו. אהב לטייל עם ילדיו ולבלות עמם בכל הזדמנות. הוא התגורר עם משפחתו במושב זיתן. יובל היה בן מסור, וגם לאחר שבגר ועזב את בית הוריו, הקפיד לבקר אותם בכל יום שישי.

בבוקר יום רביעי 29.12.1993 הגיע יובל גולן לעבודתו באזור אדוריים, מדרום לחברון. מחבל, שהמתין במקום, דקר אותו בסכין. יובל הפצוע ירה ופצע את המחבל.

יובל פונה לבית-חולים סורוקה. במשך שבועות לאחר הפציעה הוא נותח שוב ושוב, אך מצבו הוסיף להתדרדר. הוא סבל כאבים עזים וטופל במורפיום על מנת להקל על סבלו. יובל נלחם על חייו במשך 50 יום, אך לבסוף פציעתו הכריעה אותו. ביום ו' באדר תשנ"ד, (17.02.1994), נפטר בבית-חולים תל השומר.

יובל היה בן 34 במותו. הובא למנוחות בבית העלמין האזורי עמק לוד.

כתבו ילדיו של יובל: "אבא שלנו תמיד עזר ותמך בשעת צרה, ניגב את הדמעות וציווה עלינו לראות את המחר. אבא היה איש גדול, מלא שמחת חיים... נזכור את הצחוק שצחקנו יחד תמיד, נזכור אותך אבא האחד והיחיד. אבא תשמור עלינו ממרומים, ותדע שאותך לנצח אנו זוכרים".

לזכרו של יובל כתבה אחותו ארנונה: "יובל אתה אח ובן יקר, בלעדיך לנו כל כך קר. היית הילד הקרוב להורים, ואהבת מאוד את האישה והילדים... נשארת רק בזכרון ובדמיון, לראות אותך היינו משלמים המון. אין מחיר לאובדן, אין מה לעשות זה מה שה' דן".

רותי, רעייתו של יובל, נפרדה ממנו: "השארת אישה שמרגישה בודדה, לעומת העובדה שהיא אינה לבדה. הרי השארת אחריך ילדים נפלאים, שמנסים להיראות מבחוץ מאושרים. הלכת לעולם אחר ושונה, אך משפחתך מרגישה מאוד משונה. זה קשה וזה כואב באמת, לחיות עם העובדה שאתה מת. אך אין לנו אין ברירה אחרת, אלא להמשיך לחיות בדרך משקרת. האושר...והחיוך...שנראים על פנינו, הם הדרך היחידה לשרוד בעולמנו".