קורות חיים
מאיר, בן משה-ברוך ודבורה, נולד בביאליסטוק שבפולין בשנת תרס"ג (1903). הוא סיים את לימודיו בגימנסיה העברית בעירו, ובשנת 1924 עלה כחלוץ לארץ ישראל.
תחילה עבד כפועל בניין בתל אביב ובנה, בין השאר, את בית "הבימה". בשנת 1928 החל לעבוד כמחסנאי בחברת הנפט "של", בבתי הזיקוק במפרץ חיפה.
בשנת 1934 נשא מאיר לאישה את חיה לבית איצקוביץ, ובשנת 1936 נולדה בתם דליה. לאחר שלוש שנים עברו לגור בחיפה, ברחוב הלל 17.
בחודש יוני 1940, 9 חדשים אחרי תחילת מלחמת העולם השנייה, הצטרפה איטליה ללחימה לצד גרמניה. השליט האיטלקי מוסוליני הכריז "הסגר טוטאלי" על מושבות בריטניה ושטחי חסותה, בהם ארץ ישראל. החל מחודש יולי 1940 ועד סוף שנת 1941 הופצצו תל אביב, חיפה ואזור בתי הזיקוק במפרץ חיפה כחמש-עשרה פעמים על ידי מטוסים איטלקיים שהגיעו מרודוס או מיוון (איטליה שלטה ברודוס, וב-1941 פלשה ליוון). מספר הפצצות היו קטלניות וגרמו למאות הרוגים - יהודים, ערבים וחיילי המנדט הבריטי.
ביום רביעי י"ח בתמוז ת"ש (24.07.1940) בתשע בבוקר הפציצו 10 מטוסים את חיפה והמפרץ וזרקו כמאה פצצות, רובן לים ולשטחים פתוחים אך מספר פצצות נפלו ברחוב יל"ג וסביבתו ובשטח חברת הנפט ובתי הזיקוק. ביום זה נהרגו בחיפה 50 איש ונפצעו כ- 90. מאיר נפצע בהפצצה בבתי הזיקוק, הובא לבית חולים אך מת מפצעיו למחרת, י"ט בתמוז ת"ש (25.07.1940).
בן 37 היה במותו, הותיר אישה, בת ואחות בארץ. בפולין חיו אז אמו, אחיו ואחיותיו, שכעבור שנים ספורות ניספו עם משפחותיהם בשואה.
מאיר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין "חוף הכרמל" בחיפה.