תפריט נגישות

ארז גיזרו הרשקוביץ ז''ל

בן שושנה ומאיר
נולד בא' בניסן תשמ"ה, 22/3/1985
התגורר באלון מורה
חלל פעולת איבה
בי"ד באב תשס"ג, 12/8/2003
מקום אירוע: אריאל
הובא למנוחת עולמים באלון מורה
שורה: 3
הותיר: הורים, שישה אחים ושתי אחיות
ארז מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 66

קורות חיים

ארז, בן שושנה ומאיר, נולד בישראל בא' בניסן תשמ"ה (22.03.1985). ילד שישי להוריו, ולו שתי אחיות ושישה אחים: אייל, פארלי, רחלי, אבי, יצחק, ניר, משה ויניב.

ארז גדל באלון מורה, שם סיים בית ספר יסודי. הוא המשיך ללימודי תיכון בישיבה הטכנולוגית בכפר אברהם, פתח תקווה, בה סיים כיתה י"ב כתלמיד מצטיין במגמת מחשבים.

בסיום כיתה י"ב התגייס ארז לצה"ל במסגרת עתודה אקדמאית. הוא עבר טירונות בקיץ 2003, והשתחרר מצה"ל כדי להמשיך לכיתה י"ג בישיבה הטכנולוגית.

מחשבים היו אהבת חייו של ארז, הוא השקיע את מירב כוחו וזמנו בהצלחה בלימודים ושאף להיות מהנדס מחשבים. בשעות הפנאי הירבה לעסוק בספורט, התאמן בבית במגוון תרגילים ונהג לשחק כדורגל עם אביו ואחיו. מגיל צעיר הוא היה אוהד של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, אוהד שנשאר נאמן לקבוצתו לא רק בהצלחות, אלא גם כשלא כל כך הצליחה במגרש.

"ארז – אמיץ, רחמן, זריז", כתבה אחותו, "תכונות המאפיינות אותו. לא כעס מעולם, רק אהב את כולם". תמיד הסתפק במה שיש, לא רב עם איש והקפיד לשמור על שלווה. תלמיד חרוץ ושקדן, שכיבד את כל מוריו, הצליח מאוד בלימודיו, היה מהבולטים בתלמידי הישיבה. ארז הירבה לעזור לחבריו ולתרום לפעילות החברתית. בעל מידות טובות היה, עניו ופשוט, שמר על קשר חם עם כל משפחתו. בעל שמחת חיים ששקד על לימודיו, הצלחותיו ועתידו.

בבוקר יום י"ד באב תשס"ג (12.08.2003), יום לאחר שסיים את הטירונות הצבאית ושוחרר מצה"ל לצורך המשך לימודיו, נרצח ארז ע"י מחבל-מתאבד פלסטינאי, שפוצץ את מטען הנפץ שעל גופו בצומת אריאל. המחבל פוצץ את עצמו בתחנת האוטובוס בצומת. מהפיצוץ נרצח ארז שהמתין בתחנה, ונפצעו שני אנשים נוספים.

בן 18 במותו. ארז הותיר הורים, שישה אחים ושתי אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין באלון מורה.

ספדה אחותו: "ארז, אתה נמצא איפושהוא, ואנחנו כאן. קר לנו בלעדיך, יש בתוכנו משהו דוקר כל הזמן. אתה חסר לנו, ואנחנו נזכרים בך כל הזמן. אני לא יודעת למה הלכת לנו. למה דווקא אתה? למה דווקא עכשיו? אבל אני מבטיחה לך שכולם פה אוהבים אותך, נאהב אותך לנצח ונורא קשה לנו בלעדיך".

כתבה אחות שנייה של ארז: "ארז'קו, כך אני ואימא נהגנו לקרוא לך. קשה לנו מאוד, יש בנו בכולנו חור בלב. נכון שצריך להמשיך, אנחנו בחיים, אבל זה לא פשוט. חיינו התהפכו. לעולם לא אהיה מאושרת באמת, רק אהיה שמחה, וגם זה לא שלם. אולי הזמן יעשה את שלו, אבל אתה חסר לנו".

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי