קורות חיים
חנה נולדה בארץ ישראל בי"ד באדר, פורים תרפ"ג (02.03.1923), לאימה פנינה שעלתה מרוסיה ולאביה מנחם דיאמנט יליד טבריה. בטבריה הכירה האם את האב, שהיה שוטר, ושם החלה המשפחה את חייה. משם עברה המשפחה לחיפה, שם הקימו מפעל לאיטריות.
אחרי זמן מה נסגר המפעל, והמשפחה - ההורים, שלוש בנותיהם ושלושת בניהם - עברה ליפו. במאורעות 36' יצא ברוך, אחיה של חנה, להיות נוטר באזור הכנרת ואגם החולה, ובחודש אוקטובר 1938 נהרג שם, בגיל 18.
חנה שגדלה יצאה לעבוד בפרדסים כדי לעזור בכלכלת המשפחה. בימי חופשה נהגה לרדת עם חברות לשפת הים של תל אביב, מקום מאוד ידוע ומקובל באותם ימים. שם התאהב בה יהושע קירשנבוים, ועוד בטרם מלאו לה 18 שנה הם נישאו, והקימו בית בתל אביב.
חנה גידלה בתל אביב את שלוש בנותיהם: נירה, ברכה ודרורה. יהושע פירנס את המשפחה כנהג חבר "אשד", קואופרטיב האוטובוסים שאביו אלחנן היה ממקימיו. בני הזוג היו מעורים מאוד בחיי תל אביב הקטנה, פעמים רבות היה יהושע מסיע תיאטרונים ומופעים לכל חלקי הארץ כשחנה לצדו.
ביום רביעי י"ב באדר ב' תשי"ד (17.03.1954), בשעות אחר הצהריים, פתחו מסתננים בירי על אוטובוס בקו אילת - תל אביב כשעבר במעלה עקרבים, כ- 20 קילומטר מדרום-מזרח לדימונה. באוטובוס היו נוסעים שחזרו מחגיגות חמש שנים לשחרור אילת במלחמת העצמאות, ובהם חנה. היא ובעלה זכו בנסיעה לחגיגות, אך יהושע נשאר לשמור על הבנות ורק חנה נסעה לאילת. לאחר שנהג האוטובוס נפגע נעצר הרכב, והתוקפים עלו עליו וירו במרבית הנוסעים. 11 נוסעים וחיילים מלווים, ובהם חנה, נהרגו במקום.
חנה נרצחה יומיים לפני יום הולדתה ה- 31. הניחה בעל ושלוש בנות, אחים ואחיות. הובאה למנוחות בתל אביב.