קורות חיים
רמי, בן זפירה ויעקב, נולד בבולגריה בכ"ו באלול תש"ד (14.09.1944). אחיהם של יוסף, משה וניסים. הוא עלה לארץ עם משפחתו בהיותו בן ארבע. בני המשפחה התיישבו ביהוד.
רמי למד בבתי ספר ביהוד, ובתום הלימודים התגייס לצה"ל. בצבא שירת ביחידה קרבית בתור נהג נגמ"ש. במהלך שירותו בסדיר ובמילואים לחם במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת שלום הגליל.
בתום שירותו הצבאי החל רמי לעבוד בתעשייה האווירית. בשנת 1971 נשא לאישה את שרה, וכעבור שלוש שנים קבעו השניים את ביתם בעיר ראשון לציון. לרמי ולרעייתו נולדו שלושה ילדים: פזית, משה ויעקב.
בשנת 1987, בעת שנסע ברכב מסחרי ג'י.אמ.סי מטעם עבודתו בתעשייה האווירית, התרחשה תאונה שהותירה את רמי נכה קשה. הרכב התפוצץ לפתע, ורמי נפגע אנושות. רגלו הימנית נקטעה מעל הברך ושתי ידיו נפגעו באופן חמור. לאחר שעות של ניתוחים מסובכים הצליחו הרופאים בבית החולים להצילו, אך עד יומו האחרון נותר רמי נכה בגפיו ופעילותו הוגבלה. במהלך תקופת השיקום הארוכה טיפלה בו במסירות המשפחה כולה, ורעייתו שרה בפרט.
שתים עשרה שנים אחרי התאונה קנה רמי מונית, שהותאמה במיוחד לצרכיו במספר מנגנונים מתוחכמים, ומשהחל לעבוד התאושש אט אט.
באותה תקופה נולדו גם שני נכדיו של רמי. משפחתו מעידה כי באותם ימים החיוך החל שוב לחזור אל פניו.
ביום שלישי בערב, כ"ו באייר תשס"ב (07.05.2002), הסיע רמי לקוח ל"מועדון שפילד", ששכן בקומה השלישית של בניין באזור התעשייה החדש של ראשון לציון. בהגיעם ביקש הלקוח מרמי שיחכה, והוא עלה למועדון להביא כסף.
הלקוח התמהמה ורמי עלה אחריו. מחבל-מתאבד פלסטינאי הגיע למועדון באותה השעה, סמוך ל- 23:00, כשהוא חמוש במזוודת נפץ מלאת מסמרים וחלקי מתכת אחרים. המחבל פוצץ את המזוודה וגרם, בין היתר, לקריסתו של חלק ממבנה הבניין על המבלים במקום. 15 בני אדם נרצחו, בהם גם רמי, וכן חמישים וחמישה איש נפצעו.
רמי היה בן 57 במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בראשון לציון. הותיר אישה, שלושה ילדים, נכדים, אם ואחים.
"בשנייה אחת נעלם האדם היקר מכול, ונשארו רק זכרונות", כתבה רעייתו של רמי.