עופר קנריק ז''ל

קורות חיים

עופר, בן ידידה ופנחס, נולד בנהריה בכ"ד בטבת תשי"ח (15.01.1958). אחיו של אהוד (אודי). הוא למד בבית הספר היסודי במושב בצת שבגליל המערבי, המושב בו גדל. המשיך לתיכון האזורי "יד נתן" (כיום נקרא "תיכון אזורי גליל-מערבי").

מילדות נהג עופר לעזור במשק החקלאי של הוריו. אביו היה נכה ועיקר עול העבודה הוטל על עופר ועל אחיו. בהיותו תלמיד כיתה י"א עזב עופר את לימודיו והשקיע את כל-כולו בעבודות המשק. בתקופת שירותו הצבאי, בחיל הצנחנים, הוא נפצע, ובעקבות פציעתו שב למושב לעבוד את האדמה.

בשנת 1985 נשא עופר את אליס לאישה. השניים קבעו את ביתם בבצת, ובשנים הבאות נולדו שלושת ילדיהם: מעיין, רועי ודניאל. למחיית משפחתו, פיתח עופר את ענף הבננות ומשק הצאן. במהרה הפך – יחד עם אחיו שהיה שותפו לעסק – לאחד ממגדלי הבננות הטובים ביותר בצפון. שמם של השניים הלך לפניהם, ומטעיהם נחשבו לטובים ביותר באזור.

עופר היה אדם צנוע וטוב לב, מסור למשפחתו ולאדמתו בכל נימי נפשו. הוא היה שמח בחלקו, וברגעי הפנאי המעטים שידע אהב לצפות בערוצי הספורט השונים בטלוויזיה או להאזין למוזיקה. הוא אהב את הבריות, ואלה הוקירו אותו וביקשו את קרבתו תמיד.

בצהרי יום שלישי, כ"ח באדר תשס"ב (12.03.2002), יצא עופר כדרכו מדי יום להביא מים לכבשים הרועות בגבעה שממול לקיבוץ מצובה. בשעה זו התמקמו בשתי גבעות סמוכות שני מחבלים שחדרו מלבנון. מטרתם הייתה לפגוע בהסעות התלמידים שעוברות במקום. ככל הנראה, עופר הפתיעם בשלב כלשהו והם רצחו אותו בדם קר.

שני המחבלים החמושים ברובים וברימוני יד נשארו במארב וסביב השעה 12:30 פתחו בירי לעבר המכוניות הנוסעות בדרך (כביש שלומי-כברי, כ– 200 מטר לפני מצובה). מהירי נפגעו כעשרים אנשים, חמישה נרצחו.

הירי נמשך עד שהצליחו כוחות הביטחון שהגיעו למקום לחסל את המחבלים.

עופר היה בן 44 במותו. הותיר אם, אח, אישה ושלושה ילדים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבמושב בצת.