נעמי אליחי ז''ל

קורות חיים

נעמי, בת ברוך וחנה, נולדה בט"ו בתמוז תש"ך (10.07.1960) בחיפה. גדלה בחיפה עם אחיה נירה ויניב, ולמדה בבית הספר הריאלי ובויצ"ו חיפה. הייתה תלמידת י"ב, וחיכתה בהתרגשות לגיוס לצה"ל.

נעמי ניגנה בגיטרה, אהבה לשיר ולצחוק ותמיד השרתה אווירה טובה ונינוחה סביבה. היא הייתה פעילה בתנועת הנוער "נועם" שליד בית הכנסת "מוריה" והקהילה הקונסרבטיבית בחיפה. צעירה מאוד חברותית, שאהבה אנשים בכלל, ולעזור לנזקקים בפרט.

ביום ב' באדר ב' תשל"ח, (11.03.1978), בשבת בצהריים, הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ בשתי סירות גומי. המחבלים נחתו בחוף של שמורת הטבע במעגן מיכאל, לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם. שני מחבלים נוספים טבעו לפני שהגיעו לחוף. בחוף פגשו המחבלים צלמת טבע, חקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה וניסו לקחת את מכוניתה. משלא הצליחו צעדו לעבר כביש החוף, הכביש הראשי בין חיפה לתל אביב. סמוך לשעה 16.30 החלו לפעול.

הם עצרו מונית שחלפה בכביש. שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה התקדמו דרומה לתל אביב. שאר המחבלים עצרו אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה עם חברי 'חוג המשוטטים' של אגד: עובדי אגד ובני משפחותיהם, שחזרו מיום טיול במערת הנטיפים. המחבלים עצרו את האוטובוס ביריות, נכנסו פנימה ודרשו מהנהג לנסוע לתל אביב. הם כפתו את ידי הגברים. במהלך הנסיעה ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות. מהירי נהרגו ארבעה אנשים.

ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים. הם העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה, תוך שהם יורים מחלונות האוטובוס לעבר כלי רכב אחרים. במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס אגד נוסף שניסה להימלט מהם, קו 901 מתל אביב לחיפה. נהג האוטובוס שמע על המחבלים, שינה כיוון ונסע במהירות דרומה. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו. גם את נוסעי האוטובוס הזה, בהם נעמי, העלו המחבלים לאוטובוס בו היו והמשיכו לדהור לעבר תל אביב.

כל הנסיונות של המשטרה לעצור את האוטובוס לא הצליחו עד שלבסוף, צפונית לצומת הקאנטרי-קלאב (צומת גלילות), השוטרים ירו בגלגלי האוטובוס והוא נעצר. בין המחבלים לבין כוחות המשטרה התפתח קרב יריות ממושך. כמה מחבלים פרצו החוצה והשאר ירו לעבר הנוסעים שניסו להמלט.

בשלב מסוים המחבלים פוצצו את האטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה. 35 ילדים ומבוגרים, בהם נעמי, ניספו באותו יום.

נעמי הייתה בת 17 במותה. הותירה אחריה הורים, אח ואחות. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בחיפה.

בבית הספר הריאלי בחיפה ניתן מדי שנה פרס על שם נעמי לאחד מבוגרי כיתה י"א, על פעילותו למען הכלל.