קורות חיים
יצחק, בן חסיה ואליהו, נולד בסונדוביץ, פולין, בכ"ח בסיוון תרצ"ג (22.06.1933). גדל עם אחיו אברהם, ועלה לארץ, לקיבוץ עין חרוד, במסגרת עליית הנוער (שפעלה בין 1945 ל- 1949) בשנת 1948. השכלתו החלה בפולין, ונמשכה בקיבוץ.
בבגרותו היה יצחק נגד בצבא הקבע של צה"ל, ולאחר שירותו הצבאי היה לנהג אוטובוס וחבר "אגד".
יצחק נישא לתמרה. בני הזוג גרו בקרית טבעון עם ילדיהם, הבן ארז והבת רונית.
באחר הצהריים של יום שבת ב' באדר ב' תשל"ח (11.03.1978) הגיעה לחופי הארץ קבוצה של 11 מחבלים באמצעות שתי סירות גומי. הם נחתו בחוף של שמורת הטבע מעגן מיכאל, לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם. שניים, נוספים לקבוצתם, טבעו עוד בטרם הגיעו לחוף.
בחוף השמורה פגשו המחבלים בצלמת טבע. לאחר שתיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה וניסו לקחת את מכוניתה. משלא הצליחו, צעדו לעבר כביש החוף. סמוך לשעה 16.30 החלו לפעול. הם עצרו מונית שחלפה בכביש. שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה החלו להתקדם דרומה לתל אביב.
יתר המחבלים עצרו אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של "אגד", עובדי חברת "אגד" ובני משפחותיהם, שהיו בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים, ובהם יצחק ובנו בן השש, ארז. המחבלים עצרו את האוטובוס ביריות, נכנסו פנימה, ודרשו מהנהג לנסוע לתל אביב. הם כפתו את ידי הגברים. ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים, העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה. במשך כל נסיעתם לכיוון תל אביב ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות. מהירי נהרגו ארבעה אנשים.
במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס "אגד" נוסף, קו 901, שעשה את דרכו מתל אביב לחיפה. נהג אוטובוס זה ניסה להימלט מהמחבלים, סובב את האוטובוס והחל נוסע במהירות דרומה. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו. הם העלו את כל הנוסעים שבו לאוטובוס שהיה ברשותם, והמשיכו לדהור לעבר תל אביב.
רק מעט צפונית לצומת גלילות, באזור הקאנטרי-קלאב, הצליחו כוחות משטרה לעצור את האוטובוס מנסיעתו, על-ידי שירו בגלגליו. התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרץ החוצה מהאוטובוס, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים שניסו בכל כוחם להימלט.
בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה. באסון הגדול, שנודע לימים כ"אוטובוס הדמים", נספו 35 ילדים ומבוגרים, בהם יצחק ובנו ארז.
יצחק היה בן 44 במותו. הותיר אח, אישה ובת.