אריה קופינסקי ז''ל

קורות חיים

אריה נולד בארה"ב, במדינת רוד איילנד, ביום כ"ט בסיוון תשל"א (21.06.1971) לד"ר ברכה ולרב ד"ר שלמה קופינסקי. בן שלישי במשפחה, אח לנחמה, חיים, דוד יעקב ודוב.

אריה גדל במדינת מישיגן, שבה המשפחה הייתה חברה בקהילה היהודית הגדולה בעיר אוק פארק.

בשנת תשמ"ב (1982), כשאריה היה בן 11 שנים, עלתה המשפחה לישראל, היישר לקריית ארבע. הוא למד ב"ישיבת כרם ביבנה" וב"ישיבת היכל התורה", שירת בצה"ל ביחידת זיהוי חללים של הרבנות הצבאית, המשיך ללמוד בכוללים שונים ושימש כמשגיח כשרות.

בשנת תשנ"ה (1995) אריה נשא לאישה את יעקבה. בני הזוג התיישבו בירושלים, בשכונת הר נוף, שם גידלו את ששת ילדיהם: אליהו, חיה חנה, יצחק, דבורה, מרים ויהושע. בשנת תשע"ב (2012) שכלו אריה ויעקבה את בתם היקרה חיה חנה, שנפטרה בשנתה בגיל 13.

אריה היה מסור למשפחתו ולכל סובביו, לכולם דאג דאגה אמיתית ותמיד קיבל כל אדם במשפט "במה אפשר לעזור?" הוא היה איש החסד, מי שההתנדבות ומעשי החסד היו נר לרגליו. בקהילתו היה מוכר כראשון שהגיע לערוך, לסדר ולהגיש באירועים קהילתיים ומשפחתיים, וגם כאחרון לעזוב, רק אחרי הפינוי, סידור וניקוי האולם. אריה גם התנדב בבית הכנסת האהוב עליו (במקום שבו התרחש הפיגוע) ועסק בסידור ובמיון הספרים, בטיפול בגניזה ובסידור כיסאות ושולחנות. בנוסף הוא התנדב במשמרות זה"ב, להובלת ילדים בחציית כבישים.

כדי להביא שמחה בתקופת פורים היה אריה מתחפש לליצן בראש חודש אדר ומחלק סוכריות לילדים לזכרה של בתו חיה חנה. בתשע"ד הקים אריה גמ"ח לעילוי נשמת בתו חיה חנה, להשאלת מקפיאים לאירועים ולשמחות, והיה מוביל ואוסף אותם רגלית מביתו ועד למקום האירוע.

בבוקר יום שלישי כ"ה בחשוון תשע"ה (18.11.2014) נכנסו שני מחבלים פלסטינים, חמושים ברובה ובסכין קצבים, לבית הכנסת "קהילת בני תורה" ברחוב אגסי בשכונת הר נוף בירושלים. הם החלו לירות ולדקור את כשלושים המתפללים במקום, והספיקו לרצוח ארבעה מתפללים בטרם נורו למוות על ידי שני השוטרים שהגיעו. במהלך הפיגוע נורה למוות גם אחד השוטרים. כשנה אחרי הפיגוע מת מפצעיו מתפלל נוסף.

אריה היה אחד הנפגעים במקום. גם ברגעיו האחרונים אריה המשיך בחסדיו להציל את המתפללים בבית הכנסת, כשנלחם נגד המחבלים ובקוראו לכל המתפללים לברוח. בזכותו מספר רב של חפים מפשע ניצלו באותו יום, אך הוא עצמו נפל קורבן לזממת הרוצחים.

הרב אריה קופינסקי היה בן 43 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, בהר מנוחות בירושלים, גוש מ' חלק ב', ליד הבת שלו. הותיר אישה, שלושה בנים ושתי בנות, הורים, אחות ושלושה אחים.

"כל מי שפגש את אריה נדבק בחיוך המיוחד שלו", כותבים בני המשפחה, "באהבת הזולת והחסדים המרובים ששפעו ממנו. רציחתו על קידוש השם הותירה חלל גדול במשפחה ובקהילה. יהי זכרו ברוך."

כמה ספרים יצאו לאור לזכר אריה: "להמשיך לחיות" בהוצאת פלדהיים, "גבורות אריה" בהוצאת "ישיבת כרם ביבנה", "עולם חסד יבנה" בהוצאת משפחתו.