איל יפרח ז''ל

קורות חיים

איל, בן איריס תשורה ואוריאל, נולד בישראל ביום י"ט בתמוז תשנ"ה (17.07.1995). בן בכור להוריו, אחריו נולדו ששת אחיו ואחיותיו.

איל למד במוסדות "דרכי נעם" בפתח תקווה, בית ספר יסודי וישיבה תיכונית, עד כיתה י"א. במהלך לימודיו היה חניך ובהמשך מדריך בתנועת הנוער "עזרא" בסניף אלעד, עיר מגוריו, ואף שימש כשליח של תנועת "בני עקיבא" בסניפים שונים – עיסוקים שלא מנעו ממנו להצטיין בלימודים.

בהגיעו לכיתה י"ב בחר איל לצאת לשליחות נוער. הוא עבר לגור וללמוד בבת ים, במסגרת של"פ – שמיניסטים לעיירות פיתוח. בשנה זו הוא התנדב בפרויקטים שונים בבת ים ובתל אביב, בין היתר השתתף בהקמת סניף "עזרא" ביפו, שימש כרכז למדריכים יוצאי אתיופיה והתנדב בפעילות עם מבוגרים ועם קשישים.

"איל ראה חשיבות רבה מאוד בערך הלאומי של נתינה לזולת", כותבים בני המשפחה, "של נתינה מתוך כבוד ואהבה, תוך התחשבות בצרכי האחר".

את כל עיסוקיו אלה עשה איל מעבר לשעות הלימודים – בשנת השליחות הוא למד בכיתה י"ב בתיכון "המר" בבת ים, הצטיין כהרגלו ואף המריץ את חבריו ללימודים לסיים את לימודיהם בהצלחה ולשרת שירות משמעותי בצה"ל.

לאורך כל שנות לימודיו איל בלט כספורטאי מצטיין. הוא השתתף במספר אליפויות של בני ישיבות, ואף זכה בחלק מהן. אהבה גדולה נוספת שלו הייתה המוזיקה. איל ניגן בכמה כלים, ואף חיבר מילים ולחנים לשירים, כמו "יונתי בחגווי הסלע". באתר יוטיוב ניתן לראות ולשמוע אותו שר כמה שירים.

במהלך כיתה י"ב איל עודד את חבריו להתגייס לצבא, וכן סיפר להם על המכינות הקדם-צבאיות, אליהן מגיעים בוגרי תיכון לשנת לימודים לקראת שירות משמעותי. ואכן בתום לימודיו התיכוניים איל הצטרף למכינה הקדם-צבאית "בני דוד" בעלי, ואחרי מספר חודשים עבר ללמוד בחברון, בישיבה הגבוהה "שבי חברון", לקראת גיוסו לצה"ל.

ביום חמישי ט"ו בסיוון תשע"ד (12.06.2014) אחר הצהריים יצא איל מישיבת "שבי חברון" בדרכו לבלות את השבת בבית משפחתו. בצומת גוש עציון הוא ושני נערים – גיל-עד שער ונפתלי פרנקל - עלו על רכב שהציע להם טרמפ. זמן קצר אחרי תחילת הנסיעה הבינו השלושה ששני היושבים ברכב הם מחבלים שהתחזו כיהודים. התפתח מאבק, במהלכו השלושה נרצחו ביריות.

שלושת הנרצחים הוחבאו בשדה באזור חברון על ידי רוצחיהם. הגופות נתגלו רק אחרי שבועיים וחצי של חיפושים נרחבים, שנוהלו במסגרת מבצע ושמו "שובו אחים".

איל נרצח חודש לפני מלאת לו 19 שנים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין במודיעין, בהלוויה משותפת לשלושת הנרצחים. הותיר הורים ושישה אחים ואחיות.

"איל השאיר אחריו יומן חיים מרתק", כותבים בני המשפחה, "המתאר רשמים ותובנות מחייו הקצרים אך העשירים ברוחניות ומלאי אהבה לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל.

איל – גיבור בחייו ובמותו".

בסניף תנועת "עזרא" באלעד, התנועה בה היה איל פעיל, נפתחה מועדונית לתלמידים לזכרו.

בית הכנסת של חברת "מגדל", בה עובדת אימו של איל, נקרא על שמו, והוכנס אליו ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו. ספר תורה נוסף נכתב לזכרו על ידי קהילה יהודית מברזיל.

באתר יוטיוב ניתן לראות סרטונים לזכר שלושת הנרצחים, ועצרות זיכרון שנערכו.

סמוך למקום חטיפת השלושה הוקמה היאחזות בגבעת "עוז וגאו"ן" (גאו"ן – גיל-עד, איל ונפתלי) ובה ניטעו עצים על ידי בני המשפחות השכולות.

פארק נחל המורה בעפולה, אשר מוקם על ידי הקרן הקיימת לישראל, ינציח את זכר שלושת הנרצחים.