אליאור פרייס ז''ל

קורות חיים

אליאור, בנם הצעיר של עדנה ויעקב (קובי), נולד בבית חולים "כרמל" בחיפה ביום שלישי י"א בשבט תשמ"ו (21.01.1986). הוא היה אח צעיר של ליאת ושרית.

אליאור היה ילד שובב, מיוחד ושובה לב, שעיניו הכחולות ושיערו המתולתל והבלונדיני הילכו קסם על סביבתו. הוא היה אהוב על הכול, ותמיד מוקף בחברים. תחביבו הבולט היה כדורגל, הוא שיחק בקבוצת הנוער "הפועל עכו" והיה אוהד מושבע של קבוצת "מכבי חיפה".

את חינוכו רכש אליאור בבתי הספר בעירו, עכו: הוא למד בבית ספר יסודי ע"ש שז"ר והמשיך ללימודים תיכוניים ב"אורט - דרסקי". לאורך כל שנות לימודיו היה תלמיד טוב, אהוב על מוריו ועל מנהליו.

אליאור סיים את לימודיו והתגייס לצה"ל ביום 26 ביולי 2004. הוא שירת שירות מלא כמש"ק לוגיסטיקה בעוצבת "ברק" ברמת הגולן.

מיד לאחר שחרורו, ביום 17.07.2007 החל אליאור לעבוד במפעל המשפחתי - "אינפלסטיק בע"מ", מפעל לייצור מוצרי פלסטיק בהזרקה אותו הקים סבו של אליאור. תפקידו היה מנהל שיווק, מכירות ופרויקטים. בפרק זמן קצר, סיפר אביו קובי, הצליח אליאור לפתח את עסקי המפעל, הרחיב את מאגר הלקוחות ואת מגוון המוצרים, הטמיע נהלים וסדרי עבודה והתווה כיווני דרך ברורים וממוקדים. "כל אלה", כתב האב, "העלו את המפעל על דרך של שגשוג והצלחה. העבודה במפעל המשפחתי הביאה לידי ביטוי את יכולתו של אליאור להציב מטרה שאפתנית ולפעול בכל המרץ להשיגה".

בשנת 2009, במקביל לעבודתו, החל אליאור ללמוד לימודים אקדמיים במכללת הגליל המערבי בעכו, שהיא שלוחה של אוניברסיטת בר-אילן. הוא למד לתואר ראשון במינהל עסקים וכלכלה, על אף עיסוקיו הקפיד להגיע לשיעורים ועמד במטלות בהצלחה. אליאור הבין את חשיבות הלימודים, סיפר אביו, התייחס אליהם ברצינות הראויה ותמיד הרגיש בר מזל על האפשרות שניתנה לו ליישם הלכה למעשה את שלמד במסגרת העבודה במפעל המשפחתי. באמצע שנת 2012 אליאור סיים את חובותיו בלימודים והיה זכאי לתואר בוגר אוניברסיטה, אך ההודעה על כך הגיעה לבית הוריו רק אחרי מותו.

אליאור שילב צניעות והסתפקות במועט יחד עם אהבת החיים ומיצוי הטוב שבהם. פיו וליבו תמיד היו שווים, והוא היה בעל יכולת מופלאה להתחבב במהירות על כל סובביו. לעולם דיבר "בגובה העיניים" עם חבריו, עם בני משפחתו ועם לקוחותיו, וסחף אותם אחר רעיונותיו ותוכניותיו. חוש ההומור והקסם האישי של אליאור, אהבת האדם שהייתה טמונה בו ושמחת החיים בה ניחן, הביאו לכך שתמיד היה מוקף חברים ובני משפחה שנדבקו בהתלהבותו.

אליאור בלט בטוב ליבו ובנכונותו לתרום ולעזור. הוא תמיד נתן ללא סייג לכל מי שנצרך, וחלק ממעשיו הטובים נודעו למשפחתו רק אחרי מותו. בין היתר הוא נתן בסתר תרומות לחולים, ובחגים תרם למשפחות נזקקות; במסעדה, כשסעד עם חבריו, הזמין קבצן רעב לסעוד על שולחנו; בעזרת מחלקת הרווחה של עיריית עכו אליאור ליווה וחנך נער במשך למעלה מארבע שנים, ליווי שנמשך עד מותו של אליאור.

עם הוריו הייתה לאליאור מערכת יחסים מיוחדת. הוא תמיד כיבד אותם, ידע להביע את הערכתו ואהבתו אליהם ואף פעם לא לקח כמובן מאליו את הדברים שעשו עבורו ואת האהבה שהרעיפו עליו. השהות הצמודה והממושכת של אליאור עם הוריו, בבית וגם במפעל, קירבה אותם מאוד אחד לשני ויצרה מערכת יחסים אוהבת ותומכת.

ביום שלישי 17.07.2012 עבד אליאור יום מלא במפעל. באותו יום מלאו בדיוק חמש שנים לעבודתו במפעל המשפחתי.

למחרת, ביום רביעי כ"ח בתמוז תשע"ב (18.07.2012), טס אליאור עם שני חבריו, מאור הרוש ודניאל פחימה, לנופש בבורגס שבבולגריה. אחרי הצהריים, לאחר הנחיתה בבורגס, בעת שהתיירים מישראל עברו לאוטובוס שהמתין להם, התפוצץ מולם מחבל שנשא מטען חבלה רב עוצמה. בהתפוצצות נפצעו רבים מהתיירים ונרצחו שישה אנשים - חמישה ישראלים ונהג האוטובוס.

אליאור וחברו מאור היו בין החללים בפיגוע. חברם דניאל נפצע קשה.

אליאור היה בן 26 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בעכו. הותיר הורים ושתי אחיות.

כתבו בני המשפחה: "פתיל חייו של אליאור כבה, וכל שאיפותיו ותוכניותיו נקטעו בן רגע. אליאור אהב את חייו, אהב להעניק לאחר, אהב לצחוק, אהב ליהנות ואהב לאהוב. לעולם יישאר בן 26. חיוכו הרחב ועיניו הטובות ילוו אותנו לעד".

ביום ט"ו באייר תשע"ג (25.04.2013) הוענקה להוריו של אליאור, בטקס שנערך במכללת הגליל המערבי (שלוחת בר-אילן), תעודת בוגר האוניברסיטה של בנם.

ביום כ"ט בסיוון תשע"ג (07.06.2013), אחרי אזכרת אחד-עשר חודש לאליאור, נערך בבית הספר "אורט - דרסקי" בעכו טקס הסרת הלוט מהאנדרטה שהוקמה לזכרו ולזכר חברו שנרצח איתו מאור הרוש, שניהם בוגרי בית הספר במחזור 2004.