משה עמי ז''ל

קורות חיים

משה, בן צביה ושלום, נולד ביום ט' בניסן תשט"ו (01.04.1955). הוא נולד וגדל בשכונת גבעת ציון באשקלון.

משה למד בבית הספר הממלכתי "גורדון", וכן התחנך בתנועת "הנוער העובד והלומד". בתום לימודי היסוד המשיך לתיכון מקצועי במגמת נגרות.

לאחר לימודיו התיכוניים משה הצטרף לגרעין הנח"ל בקיבוץ גבים, לשנת שירות לפני הצבא, ושם הוציא רישיון נהיגה על טרקטור.

בתום שנת השירות משה התגייס לנח"ל, אולם עקב מלחמת יום הכיפורים שפרצה באוקטובר 1973 הוא עבר הסבה לחיל השריון, לתפקיד נהג טנק.

בשנת 1976 השתחרר משה מצה"ל והחל לעבוד ברשות שדות התעופה בתפקיד אבטחה, על מנת לממן את הטיול הגדול שתכנן. ב-1977 יצא לדרך, וטייל כחצי שנה ברחבי אירופה.

זמן קצר אחרי שובו לארץ, בשנת 1978, נישא משה לאליס. בשנים הבאות נולדו ארבעת הילדים - נירה, שלומי, רחל ויוסי. יוסי נקרא על שם אחיו הצעיר של משה, אשר שירת בצנחנים ונפל בלבנון ביום 18.08.1982, במלחמת לבנון הראשונה.

בעת שנישא משה עבד באבטחה בחברת קצא"א - קו צינור נפט אילת אשקלון. לאחר מכן הצטרף לנגריית "האחים כהן" באשקלון. משה אהב מאוד את עבודתו, הוא גילה כישרון רב בנגרות והיה מוערך מאוד על ידי הבעלים והלקוחות.

בשנת 1981 התחיל משה לעבוד אצל קבלן הבניין יוסי עציון כנהג טרקטור שכיר. לאחר מספר שנים כשכיר רכש טרקטור והיה לקבלן עצמאי של עבודות בנייה ופיתוח באשקלון. משה עבד לאורך השנים בשיתוף פעולה עם עיריית אשקלון וביצע את עבודות הפיתוח של חוף דלילה בעיר, וכן פיתוח של רחובות ושל מסלולי הליכה.

מגיל צעיר אהבתו הגדולה של משה הייתה מוזיקה. בבית הספר היסודי הוא ניגן בחצוצרה, והצטרף לתזמורת העירונית. שנים אחר כך, ב-1981, הוא למד נגינה בגיטרה. אחד הדברים האהובים עליו ביותר היה לנגן בגיטרה ולשיר שירי ארץ ישראל עם משפחתו.

מאוחר יותר הצטרף משה לחבורת הזמר "חוף ימים", למפגשים שבועיים של חזרות, טיולים ושירה באירועים ברחבי הארץ, משה אהב מאוד את שירי ארץ ישראל ואת הווי חבורת הזמר.

בין תחביביו של משה ראוי לציין את אהבתו הגדולה לריקודי עם ולטיולים בארץ ישראל היפה. בנוסף אהב משה לבשל, והתגאה ביכולתו להכין סחוג תימני אמיתי!

עוד אחד מתחביביו היה דייג. בימי שבת היה קם מוקדם ויוצא אל הים לדוג, נהנה משעות ארוכות של דייג ומנוחה מול הים - אהבתו הגדולה.

בשנת 1986 החל משה ללמוד טיסה על מטוס אולטרה לייט (מטוס קל), ולאחר מספר חודשי למידה קיבל את רישיון הטייס. הוא אהב מאוד לטוס מעל השדות הפתוחים של מושב משען ושל המועצה האזורית חוף אשקלון.

במוצאי שבת ב' בחשוון תשע"ב (29.10.2011) ירו מחבלים מרצועת עזה מטח רקטות גראד לעבר יישובי דרום הארץ, ובהם אשקלון. משה נפצע כאשר רסיס רקטה פגע ברכבו כשעבר ברחוב באשקלון. הוא הובהל לבית החולים ברזילי בעיר, אך שם נפטר כעבור זמן קצר.

בן 56 היה במותו. משה נטמן בבית העלמין באשקלון. הוא השאיר אחריו ארבעה ילדים, חמישה נכדים, אם, שתי אחיות ושני אחים.

"משה ייזכר לעד בזכות תלתליו", כתבו אוהביו, "עורו השחום, והחיוך הרחב שמעולם לא מש משפתיו".

כתבו בני המשפחה: "אבא, סבא, בן, ואח יקר. אוהבים אותך ומתגעגעים בלי סוף! לעולם לא נשכח את חיוכך הקורן, את שמחת החיים שליוותה אותך, את הידע הנרחב אותו רכשת ובו אהבת לשתף אותנו, את אהבת המולדת והערכים שהנחלת לנו.

נשמור וננצור את דמותך בליבנו לנצח."