דון חמודי סלום ז''ל

קורות חיים

דון (חמודי), בן מחמוד ופתחייה סלום, נולד בישראל ב- 19.04.1966. נולד בטירת כרמל, אח לחאלד, סלום, מונירה ורביע. כשהיה כבן שבע עברה המשפחה לחיפה והוא למד בבית הספר היסודי "כרמל", השייך למסדר נזירות, והמשיך לתיכון "עירוני א'", אותו סיים בהצטיינות.

חמודי (דון) גדל ליד הים ובילה בו שעות רבות. כבר בהיותו תלמיד כיתה ח' החל, בחופשה מבית הספר, לעבוד כמציל בתחנת "החוף השקט" בחיפה, לאחר שלמד את המקצוע מחבריו המצילים במקום. משבגר המשיך לעבוד כמציל עירוני באותו חוף, אהב לעזור לאנשים ובשנות עבודתו זכה להציל ילדים ומבוגרים רבים.

חמודי (דון) היה אדם רחב לב, נדיב ומקסים. אהב להיות מוקף בבני משפחה ובחברים, ולכולם עזר ותמך בכל צורך. בשעות הפנאי הוא הירבה לעסוק בספורט, וכן אהב לטייל בארץ ומחוצה לה. בכל שנה, בתום עונת הרחצה בים, מצא לו פינה בעולם ליהנות ולנוח בה - היה באירופה, במזרח הרחוק, בקנדה ועוד.

ביום ראשון 06.08.2006, שלושה שבועות וחצי לאחר תחילת מלחמת לבנון השנייה, נורו בשעות הערב טילי קטיושה מלבנון לעבר חיפה. בשעה 19:50 פגע טיל בבית משפחת סלום בעיר התחתית. חמודי (דון), ששהה בסמוך לבית וראה את הפגיעה, רץ פנימה כדי להציל את אימו ואחותו. בהיכנסו נפגע מהתפוצצות בלוני גז. למול עיני בני משפחתו, שנפצעו קל, נשרף דון ונכווה קשות.

הוא פונה לבית החולים במצב אנוש, לאחר שאיבד את רגלו וכשהוא סובל מכוויות ב- 85% מגופו. במשך 388 ימים, למעלה משנה, נאבק על חייו במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם. "יום היה בהכרה והרבה ימים מחוסר הכרה", סיפרה אחותו, "סבל מכוויות קשות, כאבים עזים, יום מצבו מידרדר ויום מתייצב. הסבל היה נוראי גם לחמודי (דון) וגם לכל בני המשפחה שליוו אותו במשך כל התקופה בבית החולים. ביקרנו אותו שלוש פעמים ביום במחלקה, תמכנו ונאבקנו יחד איתו ועם כל הצוות בתקווה שנוכל להציל אותו...

ובערב אחד שחור, בתאריך 29.08.2007 בשעה 20:50, המערכות קורסות. הצוות נעמד חסר אונים. הדמעות זולגות מהעיניים של כולם על מות המציל שאף אחד לא יכול היה להציל אותו".

דון (חמודי) היה בן 41 במותו. הותיר אם, שלושה אחים ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה.