רונן ראובנוב ז''ל

קורות חיים

רונן, בן רבקה ואהרון, נולד בישראל בי"ד בסיוון תשל"ה (24.05.1975). גדל בקריית שלום בתל אביב, אח צעיר לאורלי. למד בבית הספר היסודי "גבעת השלום".

בשנת 1987 הגיע רונן כילד חוץ לקיבוץ צאלים שבנגב, הצטרף לחברת הנוער ולמד בבית הספר האזורי "מעלה הבשור" עד סיום התיכון. אייל, חבר של רונן לחברת הנוער, סיפר: "הוא היה בחור רציני ולעניין כשהיה צורך... היופי ברונן היה הפשטות בה יצר קשרים עם אנשים – הוא נתן תחושה לכל אחד מסביבו שהוא חברו הטוב ביותר, ונתן מעצמו הכול, לא מפחד אף פעם לא לקבל חזרה. זה היה מדהים לראות כמה הוא אהב את החיים, כמה אלו שסבבו אותו הרגישו את השמחה הבלתי נדלית הזו".

באוגוסט 1993 התגייס רונן לצה"ל, ושירת שלוש שנים כלוחם בחטיבת גבעתי. בשירותו הסדיר, ואחר כך במילואים, הוא השתתף בפעילויות לחימה רבות, היה בעזה ובלבנון, ותמיד הפגין קור רוח וחוסר פחד. הוא חזר מכל פעילות מלא גאווה על שירות רב ערך.

עם שחרורו מצה"ל חזר רונן ב- 1996 לקיבוץ צאלים, ועבד במטבח כשנה. בשנת 1997 נסע עם חבר לטיול בארצות הברית, טיול ארוך שאותו מימן בעבודות סבלות והובלות.

בשובו מהטיול חזר רונן לקיבוץ, אך אחרי כמה חודשים עבר לתל אביב, לבית אמו, והחל לעבוד בחברת "נביעות" כנציג שירות וכאחראי על קו חלוקה. משנת 2002 עד יום מותו עבד כנהג של איש עסקים.

רונן היה בחור גבוה ורחב כתפיים, בעל גוון עור כהה, חזק, בריא, אוהב ספורט וטבע, תמיד עם חיוך על פניו. אהב לשחק כדורגל, לטייל עם חברים על אופניים, ואהב לבלות, לשיר ולאכול טוב. היה רגיש מאוד, אהב לעזור לזולת ולתת מכל הלב, ומעולם לא ציפה לקבל דבר בתמורה. הכול עשה ברוח טובה, ועם המון אהבה.

לרונן היה חיבוק גדול ואוהב, שנתן הרגשה טובה לכולם. דאג תמיד למשפחתו ולחבריו, והכול ידעו שניתן לסמוך עליו. הירבה לפנק את הקרובים לו בכל מיני מטעמים טובים, פרחים ועוגות.

ביום שישי בלילה, י"ז באדר א' תשס"ה (25.02.2005), כמה דקות אחרי השעה 23:00, פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שעל גופו בכניסה למועדון "סטייג'" בתל אביב, ברחוב יונה הנביא סמוך לטיילת ולחוף הים. בהתפוצצות נפגעו רבים שהמתינו להיכנס למועדון. חמישה נרצחו בפיגוע, בהם רונן.

חמשת החללים וחלק מהפצועים היו מקבוצה של חברים ליחידת מילואים ובנות זוגם שהגיעו למסיבה במועדון. רונן, שהיה, כדברי חבריו, "שופל לא רגיל, רוח חיה ואוהבת ונשמה ענקית", היה מוכר ביחידת המילואים שלו כאחראי על ההווי והגיבוש היחידתי וכמארגן האירועים לחבר'ה, בעת השירות וגם באזרחות. לכן הוא היה ממארגני המסיבה, שתוכננה להיות מסיבת הפתעה ליום ההולדת של חברו הטוב, ירון גרייבסקי, והוא שבחר את המקום למסיבה, מקום שהציע שירת קריוקי שכה אהב.

רונן היה בן 29 במותו. הותיר הורים ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין בחולון.

"עלם חמודות בעל ידי זהב וחיוך כובש", ספדו לרונן חברי קיבוץ צאלים, "נגע בלב כל מי שהכירו ותרם רבות ממרצו ואהבתו לחברי צאלים. חרוץ, מסור ונפלא, עם לב של זהב...

השנה הלכו לעולמם כל כך הרבה אנשים גדולים וחשובים, שברור היה שצריך שם למעלה מפיק ואמרגן שיטפל ויארגן אותם. ומי מתאים לתפקיד שכזה יותר מרונן? תמיד בליבנו".