טל קרמן ז''ל

קורות חיים

טל, בת אורלי ורון קרמן, נולדה ביום י"ח בסיוון תשמ"ה (07.06.1985) בחיפה, בבית החולים "כרמל". בת בכורה להוריה, אחות לדרור. למדה בבית הספר היסודי "זכרון יוסף" ובתיכון "עירוני ה'" בחיפה.

טל הייתה נערה חייכנית ושמחה. כולם זוכרים את החיוך הרחב והכובש שלה, את שמחת החיים והאנרגטיות שלה - דבר שבא לידי ביטוי בתמונותיה ואף בכתביה.

לטל היו חברים רבים, ומכל קצוות הקשת החברתית. הייתה לה רגישות יוצאת דופן לרגשות הזולת - חבריה מספרים שכאשר ראתה מישהו פגוע, דאגה להקדיש תשומת לב, להיות עם אותו אדם ולעודדו. מכיוון שהייתה מאוד חברותית, הייתה טל הגשר בין אותם בודדים לשאר החברה. בין חבריה הרבים היו הרבה עולים חדשים.

רגישות זו הניעה את טל לעשות ככל שיכלה על מנת למנוע איזושהי פגיעה ברגשות החלש והפגיע בסביבתה, כולל חיות. היא אהבה מאוד חיות, ובעיקר חתולים. מגיל שלוש היה לה חתול אותו מאוד אהבה, ובגיל מאוחר יותר היא "התאהבה" בגמלים. חדרה היה מלא בבובות שונות וביניהן הרבה גמלים, ואף היה בפתחו שלט "זהירות גמלים", אותו קיבלה במתנה מצייר שלטים.

טל אהבה מאוד לקרוא ספרות בעברית ובאנגלית. הספר האחרון שקראה, אותו לא סיימה, היה "שר הטבעות" באנגלית (שפה שבה שלטה היטב). בין הספרים שאהבה לקרוא היו סיפוריו של אתגר קרת, אותו פגשה בשבוע הספר בחודש יוני 2002. על ספרו "אניהו" כתב לה הסופר: "לטל, הרבה ספרים והרבה חיים... אתגר קרת".

בבלוג (יומן אישי באינטרנט) של טל היא פירטה חלק מהספרים האהובים עליה - "האודיסיאה", "האלכימאי", "ורוניקה מחליטה למות", "מיי פירסט סוני", "ההוביט", "שר הטבעות". היא גם אהבה את כתביהם של ריימונד קרבר וטרי פראצ'אט. בנוסף לאהבתה לספרים טל אהבה לצפות בערוץ המדע ובערוצי המוזיקה, מהם גם הכירה את המילים לשירים רבים.

טל ידעה לאזן בין המרדנות של בני הנוער והבגרות שמבוגרים ציפו ממנה. מצד אחד ילדותית (מאוד אהבה בובות ודמויות מצוירות), אך עם זאת מאוד בוגרת ובעלת חוכמת חיים שלא לגילה, דבר שבא לביטוי בשיחות איתה ובמעשיה.

מחנכת הכיתה שלה סיפרה שאת שיעור החברה האחרון, שעסק באירועי סוף השנה, טל הנחתה, והציעה בין היתר לשפץ את חזות בית הספר וליצור פינות נוי עם דשא ומים, כפרויקט לסיום הלימודים.

בכיתה י"א, כשנה לפני הפיגוע, חודש לאחר אסון מגדלי התאומים בניו יורק, נשלחה טל לייצג את בית ספרה במשלחת לבוסטון, ארצות הברית, במסגרת פרויקט חיפה – בוסטון.

טל רצתה לשרת בצה"ל ביחידה קרבית, ולקראת גיוסה עברה מבדקים ליחידה התנדבותית.

ביום רביעי בצהריים, א' באדר ב' תשס"ג (05.03.2003), נפגשה טל עם חברתה אליזבט קצמן בקשר לארגון מסיבת סיום י"ב. שתיהן נסעו להדר הכרמל, ומשם החליטו, לאחר שיחת טלפון מחברים, לעלות למרכז חורב, ועלו לאוטובוס אגד בקו 37. בשעה 14:16, כשהאוטובוס עבר בשדרות מוריה בחיפה, פוצץ מחבל-מתאבד שעלה עליו את מטען הנפץ שנשא על גופו. עשרות אנשים נפצעו בפיגוע. 17 מנוסעי האוטובוס, בהם טל וחברתה, נרצחו במקום.

טל נרצחה 3 חודשים בטרם מלאו לה שמונה-עשרה שנים. הותירה הורים ואח.

הובאה למנוחות בבית העלמין בשער הדס, חיפה.

המשפחה הקימה אתר אינטרנט להנצחת טל, בכתובת tal-smile.com. באתר קורות חייה באומר ובתמונות, קטעים שכתבה טל ביומנה באינטרנט, פרטים על הנצחות ודברים לזכרה שכתבו בני משפחה, מורים וחברים.