קרן חיה כשני סרוסי ז''ל

קורות חיים

קרן, בת ברכה ורפאל סרוסי, נולדה בתל אביב בי"א בסיוון תשל"ב (24.05.1972). אחותם של שרון, רן ושי. היא התגוררה עם משפחתה בחולון, למדה בבית הספר "שז"ר" בעירה ובתיכון "פיטמן" בתל אביב, במגמת פקידות.

קרן הייתה תינוקת יפייפיה, בלונדינית ולה עיני תכלת כצבע השמים. יופיה ליווה אותה כל השנים, והיא בגרה להיות אישה מרשימה ביותר.

קרן שירתה בצבא, בצריפין, ובתקופה זו החל תהליך חזרתה בתשובה. היא החלה להדליק נרות ביום שישי, לא להשתמש בחשמל במהלך השבת, לא לענות לטלפונים. במהרה התקדמה בשיעורי תורה והייתה יוצאת לסמינרים בנושאי יהדות. בתקופה זו גם הכירה את בעלה לעתיד, יעקב כשני – תלמיד ישיבת "אור דוד" מבני ברק.

לאחר חצי שנה השניים נישאו ועברו ליישוב עמנואל שבשומרון. הם ניסו להביא ילדים לעולם, אך כל הריון הסתיים בהפלה. לבסוף, לאחר כמה שנים של ייסורים, הצליחה קרן להביא לעולם את בנה היקר מכול, יצחק לוריא. הוא נולד במשקל 750 גרם, אך גדל להיות ילד בריא וחסון.

בשנת 2001, לאחר כשמונה שנות נישואים, הגיעה לקיצה מערכת הנישואים של קרן ויעקב. קרן נשארה לגור בעמנואל עם בנה, ואילו יעקב עבר להתגורר בפתח תקווה.

במהלך השנים, ובפרט לאחר גירושיה מיעקב, קרן הפעילה בביתה חוגים שונים, ארגנה התנדבות בגמ"חים (גמילות חסדים) ושיעורי תורה. קרן תמיד הייתה אהובה על סובביה. היא נודעה כאדם יפה נפש, שוחרת צדק ואמת. נוהגים לומר עליה שהייתה צדיקה אמיתית – קדושה – שכן, קרן נהגה לעזור ביד רחבה, הייתה חמה ואוהבת, פעילה מסורה בקהילה.

קרן הייתה צנועה מטבעה. היא נהגה להסתפק במועט וכל הזמן הייתה אומרת "ברוך השם" על מה שהיה לה ולבנה. היא הירבתה להתפלל ולקרוא בתהילים. מאוד אהבה לקרוא סיפורי צדיקים. היה חשוב לה שבנה יצחק לוריא יקבל את החינוך הדתי, והיא רשמה אותו ללימודים בגן חרדי של ישיבת ברסלב. הילד היה כל עולמה, קרן אהבה אותו אהבת נפש ודאגה שלא יחסר לו דבר.

למרות שקרן נקשרה ליישוב עמנואל ולאנשיו כמו למשפחה גדולה, היא פנתה לרשויות עם הסלמת המצב בשטחים, כדי לקבל עזרה במעבר ליישוב בטוח יותר, למען שלומה ולמען שלום בנה. ביום האירוע קיבלה את הידיעה המשמחת כי בקשתה אושרה, והחלה בסידורים הדרושים.

ביום שלישי, ז' באב תשס"ב (16.07.2002), הייתה קרן בדרכה הביתה, לאחר יום ארוך של סידורים לקראת המעבר ליישוב אחר. היא עלתה על אוטובוס "דן" קו 189, העושה את דרכו מבני ברק לעמנואל. כמאתיים מטרים לפני הכניסה לעמנואל הותקף האוטובוס בידי חוליית מחבלים. מטען צד הופעל ופוצץ את חלקו הקדמי של האוטובוס. המחבלים, מחופשים לחיילים, פתחו באש על האוטובוס והחלו משליכים רימונים לתוכו. תשעה בני אדם נרצחו כתוצאה מהפיגוע, בהם גם קרן.

קרן הייתה בת 30 במותה. הותירה בן, הורים, אחות ושני אחים. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בחולון.

קרן הונצחה בנר שנתרם לבית הכנסת, בספרי חגים ובספר הלכות על דיני טהרת כלים שנכתבו על שמה.

בנוסף, הקימה משפחתה של קרן עמותה לנזקקים שנקראת על שמה, עמותת "קרן אור משה", אשר עוסקת בארגון סלים לשבת, גמ"חים ושיעורי תורה.