רחמים רמי צדקיהו ז''ל

קורות חיים

רחמים (רמי), בן חנה וישראל, נולד ביום כ"ג באייר תשי"א (29.05.1951) בירושלים. הוא גדל בירושלים, למד בבית הספר היסודי "חורב" והמשיך ל"אורט", שם הוסמך כמכונאי רכב.

לאחר שירותו בצבא עבד כמכונאי במוסך, ובשנת 1975 הצטרף כחבר לקואופרטיב אגד. מאז ועד הירצחו עבד כנהג אוטובוס.

רמי והתגורר בירושלים עם משפחתו. הוא היה איש משפחה למופת, בן מסור להוריו, בעל ואב אוהב שעיקר מעייניו היו נתונים לילדיו ולרעייתו. אהב מאוד לבלות עם בני המשפחה, לטייל איתם בטבע, לערוך פיקניקים עם הילדים ולפנק אותם בכל הזדמנות.

היה אדם חברותי ושופע שמחת חיים, מחייך לכל סובביו, טוב לב ונדיב לכל אדם. הוא אהב מאוד את עבודתו ואת הציבור שאותו שירת. נדיבותו ורצונו לעזור באו לידי ביטוי מדי יום ביחסו לנוסעים, ובלא מעט מקרים קנה על חשבונו כרטיסי נסיעה לנזקקים, או עצר לנוסעים קשישים לאו דווקא בתחנה אלא במקום בו ביקשו (ואף קרה שנקנס על כך...).

רמי היה חובב ספורט מושבע, ומעריץ של קבוצת בית"ר ירושלים. במשך שנים רבות הוא היה הנהג הקבוע של הקבוצה במשחקיה ברחבי הארץ, ועם הזמן אף קשר עם שחקנים קשרים אישיים, והיה מוזמן לאירועים ולשמחות.

ביום שלישי ח' בתמוז תשס"ב (18.06.2002), סמוך לשעה 08:00 בבוקר, פוצץ מחבל-מתאבד את תיק היד שלו, המלא בחומר נפץ, באוטובוס אגד בקו 32א שעבר בצומת פת, ביציאה משכונת גילה בירושלים לכיוון מרכז העיר. המחבל עלה לאוטובוס זמן קצר לפני כן, בבית צפאפא. בפיגוע נפגעו עשרות מנוסעי האוטובוס, ותשעה-עשר מהנוסעים נרצחו. בין החללים היה גם רמי, שלא היה אמור לנהוג בקו הזה אך החליף נהג שלא הגיע.

בן 51 במותו. רמי הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. הותיר הורים, אישה וילדים, שתי אחיות ואח.

סיפרה אשתו של רמי: "כשנפרדתי ממנו בנשיקה באבו-כביר היה חיוך על פניו, וכך הוא נשאר. כמו שחייך בחייו וניסה ליצור תמיד אווירה נעימה, כך גם במותו נפרד בחיוך. ומבעד לדמעותי, חיוכו באיזה שהוא אופן הרגיע אותי, וכך רמי המשיך את דרכו ורצונו, להרגיע אותי ולהיפרד ממני בשלום וברוגע".