שרית עמרני ברוך ז"ל
בת אורי ופרנסין
נולדה בב' בטבת תשל"ו 6/12/1975
התגוררה בנוקדים
נהרגה בפעולת איבה
בג' בתשרי תשס"ב 20/9/2001
מקום אירוע: צומת תקוע
הובאה למנוחת עולמים בירושלים - הר תמיר
גוש: 10, חלקה: 1,
הותירה: הורים, בעל ושלושה ילדים, אחות ושני אחים
שרית מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 72
תמונה שרית  עמרני ברוך ז"ל בת 25 במותה
קורות חיים
שרית, בת פרנסין ואורי ברוך, נולדה בניצה שבצרפת בב' בטבת, נר שמיני של חנוכה תשל"ו (06.12.1975). אחותם הבכורה של אביטל, ליאור וצבי. היא עלתה ארצה עם משפחתה בחודש פברואר 1982. התגוררה בקריית ארבע במשך כל ילדותה ונעוריה, למדה בבית הספר הממלכתי-דתי ביישוב ובאולפנה לבנות.

מילדותה הייתה שרית טיפוס חברותי, תמיד שמחה וערנית. היא הייתה תלמידה מצטיינת הנכונה תמיד לעזור לחברותיה לספסל הלימודים. בנעוריה הייתה חניכה ומדריכה בתנועת הנוער "בני עקיבא", אהובה על חניכותיה בשל מזגה הטוב, בשל העדינות והרוך שקרנו ממנה, הדוגמה האישית והיחס האדיב שהעניקה לכול.

ככל שהתבגרה הפכה שרית שקטה וביישנית. היא אהבה לשבת בביתה ולהרבות בקריאה, ולא פעם כונתה בחיבה "תולעת ספרים". כן אהבה למשוך בעט ואף ניהלה יומן. שרית גם אהבה מאוד לנגן בגיטרה והצטיינה בכך. באירועים משפחתיים נגינתה ושירתה הסבו נחת למקורביה.

בתום לימודי האולפנה התנדבה שרית לשירות לאומי למשך שנתיים בעיר ירוחם. היא עבדה שם עם קשישים, עם ילדי גן ובמועדונית מקומית. בתקופת שירותה אף נשלחה מטעם הסוכנות לשליחות של שלושה חודשים במדינות שקמו אחרי קריסת ברית המועצות, שם עבדה עם בני נוער ומבוגרים כאחד מתוך הקהילה היהודית, לימדה מורשת ישראל ויהדות ועזרה בכל הכנות החגים והשבתות. שליחות זו הייתה חוויה מהנה ומעניינת מאוד עבורה, והיא חשה באמת כמי שתרמה.

בתום תקופת השירות הלאומי החלה שרית את לימודיה כטכנאית מכשור רפואי בבית החולים "הדסה" בעין כרם שבירושלים. במהלך הלימודים התגוררה במלון "דיפלומט", אשר שימש מרכז קליטה לעולים מברית המועצות, ושם היא התנדבה לעזור לעולים הקשישים בלימוד השפה וכן ארגנה קבלות שבת ופעילויות שונות.

במהלך לימודיה שרית הכירה את שי עמרני – אף הוא תושב קריית ארבע במקור. כעבור מספר חודשי היכרות, בחודש אוגוסט 1996, הזוג הצעיר נישא במרומי הר הצופים. לאחר שנת נישואים עם שי נולדה בתם הבכורה זהר. כשנה לאחר לידתה של זהר עברו שי ושרית ליישוב נוקדים השוכן כתשעה ק"מ מדרום-מזרח לבית לחם, שם הקימו את ביתם ושם המשיכו לגדל את זהר ואת אחיה, זיו ורז. מתום לימודיה שרית עבדה כטכנאית במכון "שכנר" בירושלים.

ביום חמישי ג' בתשרי, צום גדליה תשס"ב (20.09.2001), יצאה שרית עם משפחתה הצעירה בשעה מוקדמת בבוקר מבית הוריה בקריית ארבע לעבר נוקדים. היה זה לאחר שבילו את ראש השנה יחד. דקות ספורות בטרם הגיעם לביתם, בצומת תקוע, עקפה את רכבם מכונית עם מחבלים פלסטינאים, וממנה נורתה אליהם אש. שרית נרצחה במקום מכדור בודד שחדר אל לבה. בעלה שי נפצע קשה מהירי. הילדים לא נפגעו.

שרית הייתה בת 25 במותה. הותירה הורים, אחים, בעל וילדים. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.

אודי ולילך דוידי כתבו והלחינו שיר לזכר שרית. מתוך השיר: "השקט שזרעת סביבך הותיר בנו שלווה / והחיוך הרך שבילדייך הותיר בנו תקווה / שהעתיד יהיה עוד טוב / ולמרות שאת אינך / ננגב את הדמעות ונחייך / מחר, שרית… / נזכור אותך כשאת יפה / נזכור אותך כשאת שלווה / ונחייך לך מלאים באהבה / מחר, שרית…"
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.