קורות חיים
יהודית (אידה), בת שלמה ישראל ומרה מורינה, נולדה ברוגצ'וב שבברית המועצות בכ"ו באדר ב' תרצ"ה, (31.03.1935). התייתמה מאימה בגיל ארבע, ומאז אחותה רעיה (רבקה) טיפלה בה וגידלה אותה.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, אידה בת השש נמלטה מזרחה, לרוסיה, עם שתי אחיותיה, רעיה ומניה. אביהן גוייס לצבא ומאז אבדו עקבותיו ולא ידוע מה עלה בגורלו. בתום המלחמה הגיעה אידה לפולין, למוסד של ילדים יתומים, ושם השלימה את לימודיה.
אידה עלתה לארץ בשנת 1950 עם אחותה וגיסה. המשפחה הקטנה גרה ביפו, שם היא הכירה את משה אוסטרן, ונישאה לו בשנת 1957.
אידה, ששינתה את שמה ליהודית, עברה עם בעלה לגבעתיים. לזוג נולדו שתי בנות: מרים (מיקי) ועפרה. יהודית הפסיקה לעבוד מחוץ לבית, והתמסרה לגידול בנותיה.
במוצאי שבת כ"א בתשרי תשנ"ג, (17.10.1992), בליל הושענא רבא, חזרה יהודית מביקור אצל בתה הבכורה מיקי ביישוב דולב, מצפון-מערב לרמאללה. איתה במכונית היו בעלה, אחותה רעיה ועוד ששה בני משפחה שעלו מברית המועצות. הרכב, בו נסעו בני המשפחה מערבה לכיוון היישוב חשמונאים, עלה על מטען צד והחל לבעור. יהודית לא הספיקה לצאת מן הרכב בטרם התפשטה האש והגיעה למיכל הדלק. בעוד בעלה, אחותה והאחרים שהצליחו להיחלץ עומדים חסרי אונים, חלקם פצועים וידם קצרה מהושיע, נותרה יהודית לכודה ברכב, ונשרפה למוות.
יהודית הייתה בת 57 במותה. הובאה למנוחות בבית העלמין בחולון. היא הותירה אחריה בעל, שתי בנות ושנים עשר נכדים. שתי נכדות שנולדו אחרי מותה נושאות את שמה.