אביגדור דהרי ז''ל

קורות חיים

אביגדור, בן הניה ואיתיאל, נולד בתל אביב בי"ב בשבט תש"י (31.01.1950), אח צעיר ליפה. אחריו נולד אחיו שריה. גדל בבית הוריו עד גיל 14, ועבר לקיבוץ גליל-ים עד גיל 18.

אביגדור התגייס לצה"ל ושירת במשטרה הצבאית, לחם במלחמת יום כיפור באיזור תעלת סואץ. לאחר המלחמה פנה לכיוון של לימוד צמחונות וטבעונות, ועשה לעצמו דרך חיים מאוד מיוחדת. הוא גם החל ללמוד לימודי קודש.

אביגדור נישא לסילביה, ושניהם יחד התחזקו בלמידה ועשייה של דת וקודש. בני הזוג גרו בגוש קטיף, שאביגדור היה מראשוני המתיישבים בו. נולדו להם שישה ילדים מקסימים, ושניהם רקמו תכניות לגידולם. אביגדור עבד בחממות הפרחים ובגידולים השונים.

אביגדור היה אדם חביב ואהוב על בני משפחתו, חבריו, שכניו וכל מכריו. גם הערבים שעבדו אתו העריכו אותו מאד, והוא תמיד דאג להסיעם למקום עבודתם ולהחזירם לבתיהם. אביגדור היה איש צנוע ושקט, בעל חיוך שובה לב. נהג לומר ש"תמיד אדם צריך להיות בשמחה".

אחרי כמה שנים לא קלות של מאבקי פרנסה וחריקות שיניים, החליט אביגדור לנהל מזנון בסמוך למחסום קטיף.

ביום חמישי ב' בכסלו תש"ן (30.11.1989), לאחר שאביגדור סיים את יום עבודתו וסגר את המזנון, ביקש ממנו חייל שיפתח ויכין לו משהו לאכול. אביגדור לא היסס וברצון נעתר. הוא חצה את הכביש ליד חאן-יונס בדרכו חזרה למזנון, כשלפתע הגיחה מכונית נהוגה על-ידי ערבי תושב הרצועה ודרסה אותו ואת החייל שלידו. אביגדור נפגע בראשו, ונהרג במקום.

בן 39 היה במותו. אביגדור הובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים. הותיר אחות ואח, אישה וששה ילדים: גלעד בן השלוש-עשרה, תהילה בת התשע, אריאל, בן שבע, גבריאל, בן שש, חגית בת השלוש ויונתן בן החודשיים.