יצחק איציק אנקווה ז"ל
בן חביב ומוניק
נולד בח' באדר תשכ"ח 8/3/1968
התגורר בחיפה
נהרג בפעולת איבה
בב' באדר ב' תשל"ח 11/3/1978
מקום אירוע: גלילות
הובא למנוחת עולמים בחיפה - שדה יהושע
אזור: א, חלקה: קד, שורה: 2
הותיר: אם ושתי אחיות
יצחק מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 42
בן 10 במותו
קורות חיים
יצחק (איציק), בן מוניק וחביב, נולד באילת בח' באדר תשכ"ח (08.03.1968). בהיותו בן ארבע עקרה משפחתו לחיפה, שם למד בבית הספר היסודי "אילנות".

איציק - אחיהם של ענת, טלי וגלית - היה תלמיד חרוץ, ומאוד אהב לקרוא ספרים. היה קשור בעבותות אהבה לכל סובביו, רגיש ובעל לב רחב, שאהב לעזור לכולם.

באחר הצהרים של יום שבת ב' באדר ב' תשל"ח (11.03.1978) הגיעה לחופי הארץ קבוצה של 11 מחבלים באמצעות שתי סירות גומי. הם נחתו בחוף שמורת הטבע "מעגן מיכאל", לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם. שניים, נוספים לקבוצתם, טבעו עוד בטרם הגיעו לחוף. בחוף השמורה פגשו המחבלים בצלמת טבע. לאחר שתיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה וניסו לקחת את מכוניתה. משלא הצליחו, צעדו לעבר כביש החוף.

סמוך לשעה 16.30 החלו לפעול. תחילה עצרו מונית שחלפה בכביש. שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה פנו דרומה לתל-אביב. יתר המחבלים עצרו אוטובוס מטיילים בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של "אגד": עובדי חברת "אגד" ובני משפחותיהם, בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים. בין הנוסעים הייתה גם משפחתו של איציק, שכן אביו היה חבר "אגד". בתחילת היום התברר שלבני המשפחה לא נותר מקום באוטובוס, אך האב חביב התעקש, ולבסוף נמצא להם מקום.

המחבלים עצרו את האוטובוס ביריות, נכנסו פנימה, ודרשו מהנהג לנסוע לתל-אביב. הם כפתו את ידי הגברים. ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים. הם העלו את נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה. במשך כל נסיעתם לכיוון תל-אביב ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות. מהירי נהרגו ארבעה אנשים.

במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס "אגד" נוסף, קו 901, בדרכו מתל-אביב לחיפה. נהג אוטובוס זה ניסה להימלט מהמחבלים, סובב את האוטובוס והחל נוסע במהירות דרומה. המחבלים רדפו אחריו עד שהצליחו לעוצרו. הם העלו את כל הנוסעים שבו לאוטובוס שברשותם, והמשיכו לכיוון תל-אביב.

רק מעט צפונית לצומת גלילות, באזור הקאונטרי-קלאב, הצליחו כוחות משטרה לעצור את האוטובוס מנסיעתו, על ידי שירו בגלגליו. בתחילה נעשו ניסיונות לנהל משא ומתן עם המחבלים. אביו של איציק, חביב, התנדב לשמש מתרגם ומתווך בין המחבלים למשטרה, מאחר ושלט בשפה הערבית. הוא התנדב להעביר את דבר המחבלים אל אנשי הביטחון, וכשיצא מן האוטובוס, נורה בבטנו. מאוחר יותר מת מפצעיו.

עתה התעצם קרב היריות שבמקום. כמה מחבלים פרצו החוצה, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים המנסים בכל כוחם להימלט. בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שבו והוא הפך למלכודת אש גדולה. באסון הגדול, שנודע לימים כ"אוטובוס הדמים", ניספו 35 ילדים ומבוגרים, ביניהם איציק, אביו ואחותו הקטנה גלית.

איציק היה בן עשר שנים במותו. הותיר אם ושתי אחיות. הוא הובא למנוחות, לצד אביו ואחותו, בבית העלמין בחיפה.
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.