רבקה הוכמן קיטאי ז"ל
בת חנינה ורעיה
נולדה בי"ח בסיון תש"י 3/6/1950
התגוררה בנוה ים
נהרגה בפעולת איבה
בב' באדר ב' תשל"ח 11/3/1978
מקום אירוע: גלילות
הובאה למנוחת עולמים בקיבוץ נוה ים
חלקה: מול השער, שורה: מול השער
הותירה: אב, בעל ושתי אחיות
רבקה מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 44
בת 28 במותה
קורות חיים
רבקה, בת חנינה ורעיה קיטאי, נולדה בי"ח בסיוון תש"י (03.06.1950) בקיבוץ נווה ים, בת למייסדי המקום ואחות למרדכי-אילן, יונה ומרים.

רבקה גדלה והתחנכה בקיבוץ נווה ים. כבר בגיל צעיר בלטה בקיבוץ בפועלה בתחום התרבות. היא שמשה כקריינית בליל הסדר הקיבוצי ולימדה את ילדי המשק ובני הנוער את טעמי הקריאה בהגדה, על פי מורשתו של יהודה שרת.

את שירותה הצבאי עשתה רבקה בסיני. כשהשתחררה נישאה ליוסי הוכמן, בן קיבוצה. השניים הקימו את ביתם במשק. רבקה הייתה מנהלת החשבונות והגזברית של הקיבוץ. לשניים נולדו שני בנים: רועי ואילן. רועי, שנולד לאחר מות אימה של רבקה, רעיה, נקרא על שמה. אילן, שנולד שנה לאחר מלחמת יום כיפורים, נקרא של שם דודו, מרדכי-אילן אחיה של רבקה, שנפל במלחמה.

לאחר נפילת אחיה, המשיכה רבקה את פועלו בתחום התרבות והפכה להיות רכזת התרבות של המשק. לאחר שנים ששימשה בתפקידה כגזברית, תכננה עם סיום הקדנציה שלה, ללמוד ספרות באוניברסיטת חיפה.

רבקה מצאה את מותה עם שני בניה הרכים, רועי ואילן, בפיגוע הדמים בכביש החוף.

ביום שבת אחר הצהריים, ב' באדר ב' תשל"ח (11.03.1978) הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ על גבי שתי סירות גומי. הם נחתו בחוף של שמורת הטבע מעגן מיכאל. היה זה לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם. שני מחבלים נוספים טבעו עוד קודם שהגיעו לחוף. בחוף פגשו המחבלים צלמת טבע. לאחר שתיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה והמשיכו בצעדה לעבר כביש החוף.

סמוך לשעה 16.30 עצרו מונית שחלפה בכביש. שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה החלו להתקדם דרומה לתל אביב. יתר המחבלים עצרו אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של אגד: עובדי אגד ובני משפחותיהם, שהיו בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים. בין הנוסעים היו בני משפחת הוכמן: רבקה, בעלה יוסי ושני ילדיהם: רועי ואילן. המחבלים עצרו את האוטובוס ביריות, פרצו פנימה ודרשו מהנהג לנסוע לתל אביב. הם כפתו את ידי הגברים. במהלך הנסיעה ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות וזרקו רימונים. מהירי נהרגו ארבעה אנשים.

ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים. הם העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה, תוך שהם ממשיכים לירות מחלונות האוטובוס לעבר כלי רכב אחרים. במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס אגד נוסף שניסה להימלט מהם. היה זה אוטובוס בקו 901 מתל אביב לחיפה. הנהג, שקלט את ההתרחשויות, סובב את האוטובוס והחל נוסע במהירות דרומה. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו. נוסעיו הועלו לאוטובוס בו היו המחבלים והם המשיכו לדהור לעבר תל אביב.

כל הניסיונות של המשטרה לעצור את האוטובוס כשלו עד שלבסוף, בצומת גלילות ירו השוטרים בגלגלי האוטובוס והוא נעצר. בין המחבלים לבין כוחות משטרה שהיו במקום התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרץ החוצה מהאוטובוס, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים, שניסו בכל כוחם להימלט.

בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה.35 ילדים ומבוגרים ניספו במהלך אותו היום.

רבקה ושני ילדיה, רועי ואילן, נהרגו מיריות המחבלים. האב נפצע קשה ואיבד את רגליו בזמן שנאבק במחבלים, על מעשה זה קיבל את עיטור האומץ.

רבקה הייתה בת 28 במותה. הותירה בעל, אב ושתי אחיות.

רבקה הובאה למנוחות בבית העלמין בנווה ים ונטמנה לצד שני בניה, רועי ואילן.
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.