קורות חיים
בן אהרון (ארנולד). נולד ביום י"א באב תרס"ג (4.8.1903) בווינה, בירת אוסטריה. בעודו ילד עברו הוריו לעיר המבורג בגרמניה, ושם סיים את חוק לימודיו בבית-הספר הריאלי של הקהילה היהודית בעיר.
כדי לעזור בפרנסת המשפחה נתקבל שלמה כשוליה בחברה לייצור טלפונים, ועבד בהמבורג ובברלין. כאשר עלו הנאצים לשלטון, בשנת 1933, נאסר והושלך למחנות-ריכוז שונים. אשתו הצעירה מתה מרוב צער ויגון, ואת שני בניהם הצעירים גידלה הסבתא, שאף אימצה אותם.
בשנת 1938 שוחרר ממחנה-ריכוז ועלה לארץ-ישראל עם שני בניו. הוא השתקע בירושלים, היה חבר בהתאחדות בעלי-מלאכה, וכמומחה לטלפונים נתקבל מיד לעבודה בחברת "אורטרק" ובחברת ג'י-אי-סי. כעבור זמן נתקבל למחלקת העבודות הציבוריות, עסק בהתקנת טלפונים ומכשירי אזעקה והוכר כבעל מקצוע מעולה. בשנת 1939 נשא לו אישה .
שלמה נהרג ביום כ"ג בתמוז תש"ו (22.7.1946), בשעה שאצ"ל תקף את משרדי המזכירות הראשית והמפקדה הצבאית של השלטון הבריטי בארץ, ששכנו באגפו הדרומי של מלון "המלך דוד" בירושלים, שהיה למבצר בריטי מהשמורים ביותר בארץ.
חוליה של אצ"ל החדירה שבעה כדי חלב מלאים חומר-נפץ לקפה "ריג'נט", ששכן מתחת לאגף המשרדים. למרות האזהרות הטלפוניות, שמסר האצ"ל 30 דקות לפני מועד ההתפוצצות למרכזיית המלון, למערכת העיתון פלסטיין פוסט ולקונסוליה הצרפתית הסמוכה למלון על הטמנת הפצצות ודרישה לפנות את הבניין, האגף לא פונה, ואנשי הביטחון הבריטים אף מנעו יציאה מהמשרדים. בהתפוצצות, שגרמה להריסת אגף המשרדים, נהרגו 91 אנשים, בהם שלמה, ורבים נפצעו. בהרוגים ובפצועים היו רבים מראשי השלטון הבריטי בארץ.
שלמה הובא למנוחות בבית-העלמין בהר הזיתים, ירושלים. השאיר אישה ושני בנים.
תולדות חייו פורסמו בהרחבה בעיתון דבר.